סוף קיץ

הִנֵּה הַקַּיִץ מַפְנֶה אֶת גָּבּוֹ,

עָנָנֵי הַסְּתָו מִתְדַּפְּקִים עַל הַדֶּלֶת.

תּוּגַת הַשַׁלֵכֵתּ הַזְהוּבַה,

חַגֵי תִּשְׁרֵי נִכְנָסִים בְּהֶמְיָה.

בָּאֹפֶק כְּבָר נִצַּב תֵּל הַמָּטָר-

בְּדִמְיוֹנוֹ פּוֹקֵעַ מִתּוֹךְ תְנוּדָת הֶעָנָן.

צֵל הֶהָרִים הַמַּחְשִׁיךְ לִקְרַאת עֶרֶב,

לִלְחֹשׁ כִּי הִנֵּה הַקַּיִץ סוֹגֵר אֶשְׁנָב.

הִנֵּה הַקַּיִץ מַגִּיעַ אֵל קִיצוֹ,

הָאֲנָשִׁים בִּשְׁבִילֵי הַסְּתָו פּוֹסְעִים.

בִּגְדֵי הַקַּיִץ מִתְחַלְּפִים לִמְּעִילִים,

וּמַבִּיטִים מֵרַחוֹק עַל הַיָּמִים הַלּוֹהַטִים.

חָצִיר עַל חָצִיר נֵעֶרַם,

הַיָּמִים מִתְקַצְּרִים וְהַלֵּילוֹת מִתְאָרְכִים.

עָלִים בְּתִפְזֹרֶת יְרֻקִּים צְהֻבִּים-

מוֹתִירִים אֶת עֲצֵי הַחֹרֶשׁ  עֵירֹמִים.

וְעַל חוֹף הַיָּם נוֹתְרוּ רַק סִימָנִים-

מִן הַשֶּׁמֶשׁ הַחַמָּה הַחוֹנָה בִּמְעוֹנָהּ.

וְגַלֵּי הַיָּם הַמִּתְנַפְּצִים אֶל הַחוֹפִים-

חוֹזְרִים עַל עִקְבוֹתֵיהֵם עַד הַקַּיִץ הַבָּא.

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי