על שפת הנהר

עַל שְׂפַת הַנָּהָר נוֹלַד הַמָּחָר,

וְהִנֵּה הַקַּיִץ הַחַם כְּבָר עָבַר.

בְּדִידוּת הַסְּתָו נִשֵּׂאתָ בַּשָּׁמַיִם,

וְהָרוּחַ מְשַׂחֶקֶת לָהּ עִם הַמַּיִם.

הַקֶּשֶׁת נִצְבַּעַתְּ שְׂמֵחָה וְצוֹחֶקֶת,

עִם שְׁתֵּי גֻּמּוֹת רַכּוֹת הִיא מְשַׂחֶקֶת.

וְהַשֶּׁמֶשׁ אֶת הַפָּנִים מְנַחֶמֶת,

נֶהְדָּרוֹת קָרְנֵיהַ שֶׁמִן הֶעָנָן מְצִיצוֹת.

מִתְרָפְּקוֹת הַמִּלִּים בֵּין שְׁבִילֵי יַהֲלוֹמִים,

מִסְתַלְסֵלוֹת הֵן בֵּין תּוּגָה וְשַׁלֶּכֶת.

וְהַלֵּב הוֹלֵם בְּחָזְקָהּ דּוֹפֵק כִּמְטוּטֶלֶת,

שִׁיר חָדָשׁ נוֹלַד שִׁירוֹ שֶׁל הַמָּחָר.

וְזֶה הַמָּחָר אֲשֶׁר מַתְחִיל בַּסְתָו,

מְלַטֵּף הוּא כְּרוּחַ קְרִירָה וּנְעִימָה.

בְּסִימָן אָהֲבָה אֲשֶׁר בַּלֵב עוֹבֶרֶת,

לַמְרוֹת בְּדִידוּת אֶת הָעֶצֶב מַשְׁכִּיחָה.

עַל שְׂפַת הַנָּהָר נוֹלַד הַמָּחָר,

עַל הַגְּבוּל בֵּין שַׁלְהֶבֶת לְקָרָה.

מַתְחִילִים אִתּוֹ גַּם יַרְחֵי הַשָּׁנָה,

אוֹתוֹ הַשִּׁיר וְאוֹתָהּ הַמַּנְגִּינָה.

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי