מחווה לגלי

היכן שצומח הכפור"

אֲנִי כּוֹתֵבֶת בְּיָנוּאַר

שׁהָצְמָחִים קְמֶלִים טֶרֶם הוּלַדְתָם מְחַדָשׁ

נוֹעֶצֵת מָבַּט בַּזְגוּגִית הַמְאַטְּמת בָּאוֹר מְטוּשׁטָשׁ

הֵיכָן שֵׁצוֹמֶח הַכּפוֹר.

מוּלִי, הָנְיָיר הַוִורְטוּאָלִי, הַמִילִים עָפוֹת מְהַמִקלְדֶת

כִּשׁליחִים תְקִיפִים בְּדַעֲתָם מְנָסוֹת לִכְתוֹב עֲצְמַן

לוֹטשׁוֹת הָמִילִים עֵיניהֵן כּאוֹמרוֹת:

אֵין אִישׁ יָכוֹל לְהַבִיאֶנוּ לִידֵי דִיבּוּר.

בַּרְקָע הַרָדיוֹ מְנָגֶן צְלִיל משׁוּך שֶׁל

יוֹהָן סְבָּסטיָאַן בָּאַך וְאָז הָמִילִים נוֹשׁרוֹת

כַּגֶשֶׁם טוֹרדנִי.

אני כותבת בדרך המילים מיום היווסדו של האתר, לפעמים המילים לא יוצאות כפי שהן מתרחשות בראש,  והתגובה של גלי לא מאחרת לבוא, הרגש הזה המוסיף חיוניות לכתיבה כאן מביא אותי עוד ועוד לכתוב ולכתוב כאילו משהו בלתי נראה שיש לו את הכוח להושיבני  מול המקלדת ולכתוב, התכונה הזאת של גלי היא תופעה ייחודית באתרי הכתיבה שהמוטו שלה הוא אהבה ליוצרים, למילה, למחשבות וכמו שהגיבה גלי לשיר שכתבתי "היכן שצומח הכפור