בָּר מַזָּל...שיר..

 בָּר מַזָּל / נַפְתָּלִי צ.

הוּא לֹא יָכֹול הַיָה לִמְצֹוא

אֶת הַדֶּרֶךְ לְבַדּוֹ,

חָסֵר מָנוֹחַ הוּא הָיָה

נסחף בְּנָפְתּוּלֵי נָפְשׁוּ,

וּבְלַהַט צָהֳרַיִם

יוֹפְיוֹ טִפֵּס עָלָה,

כְּסוּפָה פּוֹרֶצֶת מָיִם

הוּא נִתְגָּדַל וְנִתְעַלָּה,

הוּא רָאָה בְּחִזְיוֹן הַּאוֹר,

יַלְדָּהּ קְטַנָה שְׁחוֹרָת שֵׂעָר,

צָמַתָּה קְלוּעָה בעור

וְחִיּוּכָהּ אוֹצָר,

הֶהָרִים סָגְרוּ סָבִיב

בְּנוֹף שֶׁל עֲנָנִים וְורֻדִּים,

הַשְׁקִיעוֹת הָיוּ כְּתּוּמוֹת

וְהַדוּבִּים גְדּוֹלִים,

הִיא תָּמִיד אָמְרָה לוֹ,

הַקְשֵׁב בִּפְנִים לְעַצְמְךָ,

כֵּן תּוּכַל לְבַד לִשְׁמֹעַ

הַרֵי אֲנִי כָּאן בִּשְׁבִילְךָ,

קַח לְךָ קְצָת מֵעַצְמִי,

קַח וְאַל תִּשְׁאַל,

מִכֻּלָּם אוֹתְךָ בָּחַרְתִּי,

אַתָּה הוּא בָּר הָמַזָּל...

(כָּל הַזְּכֻיּוֹת שֶׁמּוֹרוֹת)