פוסטים

 

נהפך רצוני  

והועם

נטה ללון עם

צללי ערב

דממת חשקי

נדחקה עימי,

למחסן בו אכסנתי

ילדותי,

מדפים מדפים

תלויים זיכרונות

 שהוריש לי אבי

ושרפים ואופנים

מתעלסים מולי

ורק הירח דומם

 

אל תבטחו בכוחי

אין בי רוח

רק גופי עוטף אותי

לשוב איתי 

לאדמתי

 

גבריאל דבוש ©©©

תגובות