בְּשֶׁקֶר /נפְתָּלִי צִפּוֹרִין.

/ בשקרָנפְתָּלִי צִפּוֹרִין.

ָָָָָָָָָָָָָָָָָָָָָָָָָהָשֶקֶר הַלָּבָן הַזֶה נִשְׁמַע לִי צוֹרֶם

יָצַקְתִי אוֹתוֹ לְתוֹךְ כּוֹבַע פְּלָדָה

הָיִיתִי צָעִיר וְעוֹד לֹא אַגָּדָה

אָז הַשֶׁקֶר הֵחֵל מַמָּשׁ לְהִתְחַמֵּם

הוּא מָשַׁח אֶת עָצְמוֹ בְּצְבָעִים שֶׁל לוֹחֶם

הוּא מָרַט שַׁעֲרוּ וְסָטַר לַפָנִים

הַשֶׁקֶר הַזֶּה לֹא חַי אִתִּי תָּמִידכּאַן בִּפְנִים

פַּעַם כְּשְׁהָזִיתִּי בֵּין שׁמַּיִם לְאָרֶץ

בָּא אֵלִי הָשֶׁקֶר וּלְאָזְנִי הוּא צָעַק

אֲנַחְנוּ חֲבֵרִים מֵאוֹתוֹ שִׁיר הוּא שָׁרַק

זוֹכֵר אֶת אֶת הַמַּחְסוֹם בכֶּרֶם שָׁלוֹם?

שֶׁחִייַּכְתָּ בַּבֹּקֶר וּבָכִיתָ בְּסוֹפוֹ שֶׁל יוֹם?

שְׁנֵינוּ הֲרֵי מְאוֹתוֹ שִׁיר שֶׁל שָׁלוֹם

רָצִיתִי לְשִׁיר לְךָ אֲבָל אֵין אִשּׁוּר לְהַיּוֹם

תִּתְעוֹרֵר יָא חֲבִּיבּי תִּתְעוֹרֵר מְחָלוֹם

אֲנִי עוֹד אֲשִׁיר לְךָ..

סָלַאם עָלֵיכּוּם יָא שָׁלוֹם...

(כָּל הַזְּכֻיּוֹת שֶׁמּוֹרוֹת)