עד כלות הנשימה

כְּלַהַט גַּל הָשָׁב אֶל יָם.

כְּפְּלֻגַּת אַחִים בְּאוֹמֶץ וּבְדָם,

קְלִּיל הֶעָלִים אֲשֶׁר סִמְּנּוּ שְׁבִילֵנוּ.

שַׁלֶּכֶת נְדוּדִים רָקְמָה מַזְכֶּרֶת,

בְּדִידוּת הַסְּתָו טָוְותָה הִרְהוּר.

מִן הַחוֹרֶף וְעַד הַקַּיִץ,

עָמַדְנוּ בְּתוֹר יַלְדוּת.

עַד כְּלוֹת הַנְּשִׁימָה,

אֶת חַיֵּינוּ נַקְדִּישׁ לָךְ אֲהוּבָה.

גַּם כְּשֶׁנָאָפִיר כַּרְגָבִים ,

הִנוּמָת שֶׂיבָתֵנוּ עִם הַשָּׁנִים,

אֲשֶׁר לָךְ נֶאֱמָנִים.

צְחוֹקֵנוּ הִדְהֵד כַּעִנְבָּלִים,

עַלַזְנוּ לַשׂוֹבַע בְּפַת עַרְבִית,

אִישׁ אִישׁ בְּאוֹשֶׁר זָהָב לִבּוֹ,

רָכַשׁ אֶת אֶרֶץ מוֹלַדֶתוֹ.

שׁוֹרָרְנוּ לָךְ עַל יַבָּשָׁה מְלּוּחָהּ,

נָדַרְנוּ לָךְ בִּירָה קְסוּמָה,

כְּאַחִים לָמַדְנוּ סוֹד אֲגָדַתֵךְ,

עַד הַנֶּצַח כְּסוֹד בְּלִבֵּךְ.

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי