שירים

אל האור האינסופי

האדמה רועדת בפזיזות תחת רגליי האיתנות,
הגלגל מתהפך ללא כל סיבה מוחשית,
ואני חשבתי, שזה נועד להימשך לנצח נצחים,
עד הסוף המר, אמרנו, צועדים אל האור האינסופי.

הטעם חלף ואיתו גם האהבה הנשגבת,
הידיים מאבדות מאחז מוצק והגרון מיובש ממאמץ אחרון,
את ממשיך לנסות לאחוז במים המתוקים בעזרת קצות אצבעותייך,
אינך מבין כיצד המצב הידרדר ואתה ממשיך לנסוק אל התהום.

אתה רק יודע שאתה אשם, אך אז טרם ידעת עד כמה תתחרט,
כל מה שתעשה כעת, רק יקשיח את לבה השבור,
הזעם לא יחלוף באביב הפורח, שם, מתחת לאיקליפטוס הזוהר,
שפתותינו ייפגשו בדם. אהבת מלאכים לא משתווה לסיפור שנרקם בינינו.
 
 
©נאור ברזני – כל הזכויות שמורות

תגובות