משומר הוא שמו המלא שכן ברית המילה שלו התקיים בליל הסדר-ליל שימורים. הוא רומנטיקן ללא תקנה, אוהב אדם כמו את עצמו, ומחפש אחר אנרגיות חיוביות בלבד. חלומו שיום אחד שיריו יושמעו מעל גלי האתר להנאת כולם. נא להכיר-משו!
1-מה פשר שמך.
שמי המלא משומר. השם ניתן לי על-ידי סבי. נולדתי ב ו' ניסן, מזל טלה. ברית המילה הייתה בליל הסדר, שבו שותים יין משומר, אוכלים מצה משומרת והוא ליל שימורים. לא פשוט לילד להתרגל לשם כזה מחייב, אבל גם זה חלף.
2-לא אחת אתה כותב בלשון נקבה, מדוע אתה בוחר בכך. כתוב על כך.
כשאני כותב בלשון נקבה ,אני נמצא במקום אחר. כאילו בדמות המבקשת ליצור את המילים. השיר מלכתחילה "יורד" אלי בלשון נקבה, הדמות המבקשת להביע את אהבתה או בקשתה יוצרת את המילים כך אני חש עמה הזדהות מלאה.
3-אדם מוצא כוחות בתוך עצמו – כיצד?
לדעתי כוחות באים מתוך תקווה. מתוך האמונה שתמיד לקוות לטוב, מכאן גם אני אוסף כוחות בשעת משברים.
4-כתוב על השבר, על הכאב, והצער בחיי אדם.
בכל אדם חבוי כאב או צער, יש אשר יעטפו אותו בשקט. אני לצערי מכיר את הכאב מילדותי, אבי נפטר בעודי תינוק, ולא זכיתי לחוות אהבת אב. כך
יצא שכשהפכתי לאב בהולנד (ילדי נולדו שם), למדתי לאט לאט את משמעות האהבות, ומתוך הפחד כתבתי לבני הבכור מכתבים על עצמי טרם שנולד, שמא הגורל יבקר פעמיים.
5-געגועים לאביך.
הגעגוע לאבי קיים תמיד תמיד. זה משהו אין סופי, למרות שאני לא חוויתי אותו הוא נמצא אצלי כמלווה את חיי.
6-ספר על אמך.
אימי נפטרה לפני כתשעה חודשים. היא זו שעטפה אותי כל חיי באהבה וכאב. אמי גידלה אותנו לבדה ולא החסירה דבר בחיי. זכיתי לחזור מהולנד לפני כעשר שנים, ולגור יחד איתה. אימי הייתה אישה אצילית שנטעה בנו ערכים עמוקים של יושר ואהבה. דמותה תמיד מלווה אותי והברכות שלה חקוקות בי.
7-התקשורת המילולית בין בני אדם, עד כמה היא הכרחית או חשובה בעיניך.
אני אדם שאוהב להיות בחברת אנשים, למרות שטוב לי גם הלבד בשקט. אני משתדל לראות תמיד את הטוב שיש בכל אדם, ולהרגיש את האנרגיה הטובה העוטפת. משם אני גם יוצר את האנרגיות של החיים.
8-השקר והאמת – מה מקומם בחיי אדם ובחייך שלך.
אם יש משהו שמקומם אותי זה השקר. אני משתדל להיות מי שאני, ללכת בפשטות חיי, ומשתדל להביט טוב אל החיים שיש לי.
9-"אהובי" – מהו מקור ההשראה לשירך זה.
את השיר "אהובי" כתבתי כשצעדתי עם אשתי וחברה ליד בית הקברות. בדיוק הייתה שם אזכרה. החברה סיפרה על האיש שנפטר צעיר, ואני שיודע כאב וגעגוע - ניסיתי להעביר את המילים התוך הכאב של אשתו שעמדה ליד הקבר והכאב עטף אותה.
10-בשירך "אוחז ידה של אימא," מצאתי את יכולתך להזדהות ולחדור לרגשות הזולת. אמפתיה זה אתה.
השיר הזה נכתב סמוך ליום השואה, מתוך הסיפורים שתמיד באים ועולים. קראתי אז ספר שנוגע לשואה והכאב הזה של הילד שלא יודע מה יהיה, מול התקוות שהאימא מנסה ליצור בו. מהמקום הזה נכתב השיר.
11-השואה - מחשבותיך בנוגע לכך.
כשלמדנו על השואה למדנו שהמלחמה נגמרה בשנת 1945. כשגרתי בהולנד הכרתי אנשים שעברו את המלחמה. אז הבנתי שלגביהם היא עדיין כואבת. סבא של אשתי ההולנדית נהרג גם הוא באחת ההפצצות על הולנד,
(משהו על השואה מצד אחר: בשבת הקרובה נקרא את פרשת "האזינו" שם יש שירה מצמררת כעדות לשואה שתתרחש. ומי ששאל היכן היה ה' אז, הוא כתב בשירה: "ביום ההוא אסתיר פני מהם").
אנו כמי שרואים את המיקרו ולא את המקרו לא תמיד נדע להבין משמעויות שבחיים.
12-חמלה – מה עולה לך אסוציאטיבית ממילה זו, ומה מקומה בחייך.
אני חושב שבכל אחד מאיתנו צריכה להיות חמלה. הן לסובבים אותנו,והן לחברה בה אנו חיים. אסור לנו להביט רק על מה שקורה לנו ולהתעלם. הלהב לא ייתן מנוח אם לא נעזור איש לחברו, לא נביט סביב גם לכאבו של האחר. אנו עם שהחסד צריך להיות נר לרגליו.
13-רבים משיריך נוגעים באהבה, האם היית מגדיר עצמך כאדם רומנטי?
אכן, אני תמיד אוהב את הקסם של האהבה, של הרגש. אני חושב שללא הרגש הזה, אין לנפש יכולת לחיות באושר. אין כמו ההרגשה של לאהוב, אותם צלילים המנגנים בלב. גם כשאני כותב אני חש את ההרגשה הזו בזמן הכתיבה, את ההתאהבות תוך כדי כתיבת שיר.
14-מדוע לדעתך חשובה כל כך האהבה – לכולנו.
אני חושב שהנשמה שלנו לא יכולה לחיות ללא אהבה, ללא רגש. אנו נדרשים לחוות את הקסם שבזה, לתת, לפנק, לראות אושר בעיני אדם שאוהבים. דבר קטן עשוי לגרום לאושר גדול, וזה הטעם הטוב של החיים. חיוך של אושר.
15-אהבה ופרידה.
לי קשות הפרידות. אני זוכר בכל פעם שבאתי לבקר בארץ הרגשתי איך נשמתי נקרעת מגעגועים. המרחק הזה גם גרם לי להביט אחרת בחיים. למדתי ליהנות מדברים קטנים שעושים טוב, למדתי כי הכול זמני וחשוב תמיד לחיות באושר.
16-אכזבות בחיים.
אני משתדל להביט אל הצד הטוב של החיים. אין לי בקשות מיוחדות. משתדל להיות שמח בחלקי, כך אין לי מחשבות לכיוון של אכזבות. בכל דבר בעיני טמונה הזדמנות.
17-ספר לנו על עצמך, קורותיך.
אני בן 52. נשוי לסנדרה. יש לנו שלושה ילדים. שני בניי משרתים בצבא, האחד בחטיבת כפיר והשני חטיבת השריון. אני גר באבן יהודה, ויש לנו עסק עצמאי- מינימרקט. לאחר עשר שנים בהולנד חזרנו לגור כאן. ילדי נולדו בהולנד, אך מתוך ציונות ואהבת הארץ חזרנו לארץ, ידעתי שכאן זה ביתנו, המקום שלנו. חבר שלי לימד אותי משפט: היום בגילנו נותר רק "זמן איכות". אני חושב שבכל יום חדש בחיינו אנו צריכים לראות את החיים באור טוב, לדעת ליהנות ממה שיש בתבונה, צריך להשקיע את המחשבות בדברים הטובים, להשתדל לעשות טוב, ולהיות מאושרים ממה שקיבלנו.
18-הזמן החולף – מסקנותיך בנוגע לכך.
בכל זמן שחולף יש זיכרונות וגעגועים. כשהזיכרונות טובים אז המבט אל מה שהיה טוב ממלא את הלב בתקוות לעתיד.
19-מהם עקרונותיך בחיים, פילוסופיית חייך.
להביט אל הטוב שבחיים,להתמלא באנרגיות חיוביות, להתרחק מהרע, לדעת שישנה תכלית לכל אדם כאן בעולם הזה, ולא לתת לחיים לחלוף ללא מעשים טובים. להביט תמיד אל הזולת וליצור חברה שטוב לחיות בה.
20-על הכתיבה – מהי עבורך?
יש תחושה קסומה כששיר נכתב. יש ואני אוסף סיפורים ואז באות מילים לשיר. יש לפעמים שמילים באות בחלום ואז אני מתעורר "להעתיק" את השיר כמות שהוא, אחרת איני יכול לישון, כי השיר חוזר וחוזר שלא אשכח את מילותיו.
21-השלם את המשפט מתוך דעתך האישית: אדם לאדם...
אדם לאדם – אדם. ואהבת לרעך כמוך - זה המוטו שלי.
חמש היצירות האהובות במיוחד על משו
שיר שנכתב לזכרו של אחי
עוברות השניםXXX מאת משו
ועוברות השנים
ועוד שנה בלעדיך
בליבי חקוקות הפנים
כמו ביום לכתך.
הזמן איתך עמד מלכת
אצלי הוא כל הזמן עובר
בלעדיך הכל כאן בשלכת
אתה בתוך לבי סוער.
ויש לילות ללא מנוח
ודמותך מולי ניצבת
לא אוכל אותך לשכוח
ועוד דמעה אצלי זולגת.
ואני כבר לא הנער
שהיה ביום מותך
שערי הלבין מצער
חסרה לי מאוד דמותך.
ועוברות השנים
אצלי לא חלף הכאב
הזכרון נשמר כל החיים
אתה לנצח חקוק עמוק בלב.
יותר משחייתי איתך
אני חי בלעדיך,אחי
וכל יום שעובר
אתה חסר לי יותר.
לזכרו של אחי שמואל
שיר אהבה
פזמון:
כתבתי לך שירי אהבה
סיפרת לי כמה אושר
ביקשת מילים של תקווה
שיאירו לך את הבוקר
א:
בלילה הייתי מסדר את המילים
בבוקר הן כבר הפכו לך לצלילים
כמו פרחים סידרת אותן ביחד
ופריחתם הסירה מימך פחד
ב:
חייכת כמו תמיד לכל מילה וצליל
ביקשת להוסיף בהם גם צבע
אני המשכתי לכתוב במנגינת חליל
ובין פירחי הבר הן התחברו לטבע
פזמון:
כתבתי לך שירי אהבה
כדי שתהיי מאושרת
בך נדלקה אש הלהבה
כשסיפרת עד כמה את אוהבת
כשנפל עמיחי איטקיס בתאונת מטוס, שם המשפחה היה מוכר לי. נזכרתי שאביו לימד אותנו את שירי הארץ היפים והאהובים בנעורי. כשהלכתי לנחם הבטתי בתמונה של האחים שהייתה על השידה, והשיר נכתב מעצמו ברגע ההוא של הכאב
השיר נכתב כשאשתי ביקשה ממני לעשות משהו בבית. ישבתי לרגע מול המחשב, וזו הייתה התשובה
השיר מולחן.
פרקטי או רומנטי
את רוצה אותי מעשי
לא לא אל תכעסי
דמייני אותי נסיך
רק תנסי
האהבה הזו קצת משגעת
את עדין לא יודעת
האם לתת רק או לקחת
הימים איתך חולפים כמו רוח
לא מבקש לנוח
את מתוקה כמו דבש ותפוח
את רוצה אותי
יותר פרקטי
אבל אני רומנטי
לא נח בשאנטי
באהבה שלי
האהבה שלך חסרת גבולות
רק מחייכת, אותי עוטפת
כמו דובדבן שבקצפת
אני מביט בך בעיניים
מחבק אותך בשתי ידיים
חייכי אלי נשקיני בשפתיים שלי
את רוצה אותי
יותר פרקטי
אבל אני רומנטי
לא נח בשאנטי
באהבה שלי
החיים איתך כמו בסרט
מתוך מסך ענק את מדברת
כמו הכוכבת הכי זוהרת
בלעדייך אני משתגע
בשעון מביט סופר כל רגע
כשאת אינך אני מתגעגע רק לך
איך אפשר בלי ירושלים עיר הקודש, שם למדתי בפנימייה ולמדתי לאהוב.
אשיר לך שיר ירושלים
אשיר לך שיר עירי
עיר הקודש
אל יופי אורותייך
אל צליל ההלך ברחובך
אל גובה חומותייך
אל שמע תפילתך
אשיר לך שיר עירי
הנישאת שם בהר
אל עם אשר חזר
אחרי שנות אלפיים
מארבע רוחות שמים
אשיר לך שיר עירי
בכל אותן התפילות
של עיניים נשואות
בין קהילות הגלויות
אשר אלייך מייחלות
אשיר לך שיר עירי
מעומק לבבי
אשא תפילה אלייך
בשם כל הקדושים
אשר חסו בין חומותייך
ומשהו למדינה האהובה שלנו,גם שיר זה הולחן במלאת 60 למדינה
כבר בת 60 מאת משו
ואת כבר בת 60
ואין אפילו קמט
אלפיים שנות גלות
לא נספרו בכלל
ואת כבר בת 60
יפה וכה מושכת
יחדיו חלום נגשים
איתך נשא על גל
ואת כבר בת 60
וכל ערייך פלך
סוגה בשושנים
נראית כמו בת המלך
את ארץ אבותינו
הארץ המובטחת
לך נתון ליבנו
ממך נרווה כאן נחת
ואת כבר בת 60
ולך כל געגוע
מקצה תבל באים
בנייך כאן לנוח
על אף הסערות
וכל מה שקורה כאן
את לנו תלפיות
ניצבת את איתן
לעולם הצעירה
מאירת פנים
אותנו מסעירה
איתך לעולמים
60 למדינה
