נודדת

נודדת מחשבתי  

נאצלת על מי שאני

כסותי עלבוני

שורים בתוכי

כשאני מביטה היישר בעיני

ורואה אישה

חופתי שאלה היכן את

ואני לא עונה

כי ההוא שהיה

נעלם כלא היה

חופתי נדדה  

ההבחנה,האבחנה- בין עשבים לבין פרחים,

כשאתה  מלא באביב של עצמך, יפה הרבה יותר מאשר טל-הסתיו, הצונח על פרחי הלוטוס. כשהשמש עולה וזורחת, אגלי טל הסתיו מתחילים להתאדות... היופי הזמני הזה אינו יכול להשתוות, ללא ספק, לאביב הנצחי של הווייתך. התבונן לאחור, הרחק ככל שתוכל – הוא תמיד היה שם.

צפה קדימה, רחוק ככל שתגיע – ותתפלא: זו ההוויה שלך. תהא באשר תהיה, זה יהיה שם, והפרחים ימשיכו להמטיר עליך.

זהו אביב רוחני-(תודה אושו)