אתמול היה לב

אתמול כתבנו מכתבים

היום כבר לא כותבים

שולחים מסרונים

האגרות הן אלקטרוניות

הרגשות כבר לא מונצחים

הם ניתנים למחיקה

בכפתור של מקלדת שחורה

נותרו בי שאלות

חדות ומוצקות

האם כל התחושות ניתנות להמרה

על מקלדת כחולה או מקלדת לבנה

אני הרי שייכת למאה שעברה

בדם אדום

זורם בזה הלב

אשר ציפור כנף קטנה

אותו עדיין מרעידה

מה אעשה

עם התקווה

שעוד קיימת ומאמינה

כי יש עוד אהבה

מונצחת

לא ניתנת להשמדה

ו..הנה היא באה

המאה החדשה

ובכל זאת

הותירה אותי

לבדי בחשכה