פסקה קטנה נוספת מהספר

ואת רשיונה שלה שבעוד כשבוע פג תוקפו ותיהיה חייבת לעמוד בתורים המייגעים של משרד הרישוי המקומי. חזרה למציאות,חייך השוטר שוב " את יודעת שזה עוד שבוע פג תוקף? ואגב למה הבחורה מאחורה לא חגורה? וביכלל מאיפה באתן עם כל הנצנצים בשיער שלכן ומה זה הריח הזה, אלכהול? " כלכך הרבה שאלות חשבה נטע וקיבלה מרפק מילנה,מרפק שאומר "אל תדאגי אני מטפלת בכאלה מאות בחודש".

"אדוני השוטר,לא ידעתי אך אדאג לטפל בעניין,החברה שלי מאחורה בהריון- חודש שלישי- לא כולכך רואים אבל היא גמורה והייתה לה בחילה עקב שילוב יתר של מלפפונים ושוקולד,המסכנה לא ידעה שזה מיתוס כל העניין של מתוק-חמוץ ומלוח לאישה הרה, ולשאלתך איפה היינו-אז זה אצל חברים של ההורים שלי, (חייכה) ואלכהול זה הדבר האחרון שיש להם בראש,האבא של המשפחה היה אלכוהליסט ומודע לנזקים החריפים של הטיפה המרה ועקב הדאגה לציבור המשתתפים בארוחת הגמילה השנתית שלו פתח לכבודנו בקבוק מיץ גוייבה חדש" נשמה ילנה, "אה,מצויין אז רק שתיחגר ונסיים את הסיפור לטובה,סליחה על העיקובים- כל אחד והעבודה שלו- ההנאה שלו" סיכם השוטר בחיוך זול והחזרת המסמכים לידיה המיוזעות לחלוטין של ילנה-עקב לחץ.

"רק דבר אחרון בנות,תשמרו על עצמכן יש כאן מלא מטורפים שנוסעים דווקא בשעות האלה,אני אישית מפחד מבית המשוגעים שניקרא כביש,אך כמו שאמרתי כבר , כל אחד והעבודה-וההנאה שלו,אני מת על העבודה שלי" הוסיף. "כן,גם אנחנו מתות על שלך אדוני,יום טוב" סיכמה ילנה בחבטה מוחצת לטובתן וסגרה את החלון והחלה בהשתלבות חוזרת לכיוון התנועה. "אההה, אין על הדברים שצפים לילדה הזאת בראש, הם כל פעם יצילו אותנו מחדש,כל פעם עולה לה רעיון גדול אחר,ילנה את צריכה לתכנת את העתיד ככה ארגיש יותר בטוחה להידלק" אמרה נטע, ורוני הוסיפה " אדיר,אין עליך בובה".