למה באמת יש חרקים?

איפשהו שמה, במעקמי האדמה יש מעבדת ניסויים בבני – אדם, ובה שולטים נמלי הזבל הקטנות. איך? אז הנה אספר לך ילדתי הקטנה. בני האדם, אפילו אני ואת, משלים את עורנו כל יום ויום, והעור הופך לאבק אשר אנו מטאטאים לתוך פח האשפה, ואותו אנחנו זורקים יחד עם שארית הזבל שמצטבר אצלנו בבית. לאחר מכן, אחרי שאנחנו זורקים את השקית זבל לתוך פח הזבל הגדול משאית זבל לוקחת את כל שקיות הזבל וזורקת אותם לתוך 'הר הזבל' הגדול שנמצא ליד עירנו. כאשר כל הזבל מגיע הוא ניתן לרשות החרקים. לחרקים הקטנים יש חוקים לגביי הזבל, התולעים והנמלים אוכלים את השאריות, ואילו נמלי הזבל לוקחים את כל האפר שלנו, ושמה, במעבדות קטנות שהם פיתחו לעצמם הם החלו לשכפל בני – אדם והם עושים עליהם ניסויים -  אפילו בך ובי! זוכרת שיום אחד הלכת ברחוב ואמרת לי שראית מישהי שדומה לך שתי טיפות מים?? אז זאת באמת היית את! זאת אומרת השכפול שלך! . ומה אחר כך את שואלת? אז אותם נמלים מוכרות את השכפול שלנו ושולחות אותו לעולם אחר, כדור ארץ שמאד דומה לשלנו, ואמצעות שבב שהן שמות לנו בגוף הם מעברות מהשכפול שלנו אלינו מידע ואז יש לנו תחושה של 'דז'ה וו. איך? את שואלת שוב, אז נכון קרה שפעם אחת פיהקת חזק, חזק ובטעות בלעת זבוב? אז זה לא סתם מקרי, הזבובים הם בעולם בשביל שאנשים יבלעו אותם, כי הם בעצם בסה"כ הכל שבב של חרקי הזבל הקטנות. אהה ועכשיו את שואלת למה הם עושים את זה.. אממ אני אגיד לך. קמתי והדלקתי את האור. נכון האור הזה שבא לנו מהמנורה ופוגע בנו ומאיר את כולנו? אז הוא חד פעמי, כי כשאני יכבה אותו הוא כבר לא יהיה קיים. אז ככה אנחנו בני האדם, אנחנו יכולים להאיר למלא שנים אבל יום אחד אנחנו נכבה ותמיד טוב שיש לנו עוד אחד מאיתנו שיידלק כשצריך. וזהו ילדתי, זה למה החרקים האלה פה. אהה ואיך את יודעת אם את שכפול את שואלת?

את זה תשאלי מחר את הגננת