החור בזכרון

הַדֶּרֶךְ לִשְׁכּוֹחַ עוֹבֶרֶת בְּקַלּוּת,

וְהַדְּבָרִים מִתְנַהֲלִים עַל סְמַךְ אוֹבְדָנַה.

קַל יוֹתֵר לִזְכֹּר דְּבָרִים שֶׁלֹּא קָרוּ,

וּלְהַצְמִיחַ לָהֶם כְּנָפַיִם

סִפּוּרֵי בְּדָיָה עֲשִׁירִים,

אוֹ אַגָּדוֹת שִּׁמָּמוֹן.

הוֹפְכִים עַצְמָם לְמַצֵּבַת זִכָּרוֹן,

וּכְאִלוּ מְצִיאוּת בְּחֻבָּם.

בְּעוֹלָם הַבָּנוּי מֵאַגָּדוֹת וְסִפּוּרִים,

בְּקַלּוּת נוֹצָרִים זִיכְרוֹנוֹתְּ שִּׁקְּרִיים.

וּמִי שֶׁבִּכְלָל זָכָה לְהַטְבִּיעַ חוֹתָם,

נִמְנָה בֵּין פְּשּׁוּטֵי הָעָם.

וּבֵין זִכָּרוֹן לְזִכָּרוֹן נִתְפֶּרֶת אֱמוּנָה,

לִפְעָמִים אֱמוּנָה בְּמָה שֶׁלֹּא הָיָה.

הָאֱמֶת הוֹפֶכֶת קְטַנָּה וְהַשֶּׁקֶר נֶעֱרַם,

וּמָה שֶׁהָיָה שָׁחוֹר הוֹפֵךְ לְלָבָן.

עַל סְמַךְ הַחוֹר בַּזִּכָּרוֹן,

אֶפְשָׁר לִבְנוֹת מִגְדָּלִים שֶׁלֹּא תֻּכְנְנוּ.

לַהֲרוֹס גְּשָׁרִים שֶׁבְּרַעַד נִבְנוּ,

וְלִשְׂרוֹף קְשָׁרִים שֶׁבְּדָם נֵחְרַטוּ.

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי