חזרה ליצירות
שירים

תהיות

Dazedandconfused | (31/10/2012 11:34) | 116 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
אז מה אעשה עכשיו?
הדכאון בא, מכרסם בלי מעצור.
תמיד הייתי כזו שמדברת, אבל יודעת גם לכסות במעשים.
הפעם זה שונה -
אני מוצאת עצמי בדרך ללא מוצא.
לא מוצאת תשובות לשאלות, אזוקה בתוך עצמי ורק אני יכולה לשחרר אותי.
הופעת כך פתאום בחיי, ללא אזהרה מוקדמת,
נשביתי ביופיך וברוחך. קצת כמוני קצת שונה.
גרסה שאני שואפת להגיע אליה בעצמי.
צעיר, בטוח, חכם, נאה שובב, משכיל ומצחיק - נראה כמו החבילה השלמה.
אני מוצאת בך נחמה, מקלט ומרגוע - עדיין אני תוהה.
קשה לי להפתח ולדבר על רגשות
בדרך כלל ההגיון הוא זה שנוהג ומוביל.
אני רוצה לבטוח בך- האם תוכל להיות לי חבר וגם מאהב?
יש לך מקום בשבילי? מספיק מקום בשביל כל המכלל שהוא אני?
יש לי מקום בשבילך? בשביל כולך?
איך אכניס אותך לחיי, כשהם שרוים בבלאגן תמידי.
האם תוכל לתמוך בי גם ברגעים שלא אהיה עצמי?
האם אני אוכל לתת בך מספיק אמון ומרחב כדי שלא תתרחק?
אני רוצה אותך קרוב.
ומה אעשה בהמשך חיי? מה יביא יום?
אני כבר לא מצליחה להבין מה אני רוצה ללמוד או במה לעבוד עם תחושת הריקנות שאני סוחבת כל חיי.
אני לא יכולה לחיות כך, אני רוצה לנצח את הריקנות ולמלא את עצמי עד שכמעט אתפוצץ.
והנה, הדמעות ממהרות לבוא, זולגות על הנייר.
ואני? אני שוב מתכנסת בתוכי, שולחת חיוך עמום לעבר ההשתקפות במראה ומקווה שיהיה טוב יותר.

תגובות

חזרה ליצירות