לוּלְיָנִית

לוּלְיָנִית 

גם בשבת וגם ביום חול,

אני נמצאת בקרקס גדול.

פעם רוכבת על אוֹפַן,

ופעם לובשת פני ליצן.

עולה מעלה בסולם,

מביטה בשקט על כולם.

תלבושת נוצצת על גופי,

עומדת איתן על מקומי.

איש אינו קורא מחשבותיי,

רחוקה אני מקהל יעדיי.

אוחזת בידי מוט כמאזניים,

לייצב גופי כאילו בשניים.

פוסעת על חבל דקיק,

נזהרת לבל אחליק.

צעד אחר צעד עובר,

התרגיל כל פעם חוזר.

העולם כולו צוחק,

הנה עוד יום הוא מוחק.

כך מתגלגל לו קרקס,

גם כשעייף אינו חס,

על לוליינית קטנה אחת,

שעומדת לה שם בצד.

רחלי ג.

11.12

  © כל הזכויות שמורות לרחלי ג.