עלמתי השחורה

כשאן בולין התהלכה אל עבר הגליוטינה יכולתי לשמוע את צעדיה האציליים בתוך ראשי.עקב נוקשת, עקב מורמת בשקט.צוואר ענוג,משאת נפשי,תענוג ריחני. חסידה לבנה שתביא בנים זכרים.

כשאן התלהכה על עבר הגליוטינה יכולתי לשמוע את גניחותיה המתפרצות והמאופקות.מתי אמת היו? ומתי שקריות? חסידתי הלבנה...פנינים יקרות הענקתי לך מבטן האדמה. ואת כל ממלכתי אתן לך, את כל הממלכה. אם רק תיתני לי לטעום את חידותייך ולמצוא את התשובה.

כשאן התהלכה אל עבר הגליוטינה יכולתי לשמוע את לחשי כשפיה מנסים לחדור מחדש אל נשמתי וחיי. נפל עליי באחד ריח גופה, והשתכרתי מצחוקה המיוזע. מעיניה האכזריות. מהרימוי הנצחי, מהדם שנולד מבטנה. היא הבטיחה יורש ואני קיבלתי ילדה ודם, ובגידה. הרי אן הייתה עכבישה מורעלת בגוף של חסידה תמימה...טוותה לה את התוכניות בשקט ובעורמה,ולבסוף אני נתפסתי בכוריה של עלמתי השחורה.והרעל התחלף בנינו כמו מיץ תאווה. כי גם כשהתהלכה לה אן מלכתי אל עבר הגליוטנה...עוד התגעגעתי אל הרקמות שמרכיבות את גופה..אל נשימותיה ושקריה, אל חפיסת הקלפים איתם ידעה.

ואן ממילא כבר מתה ביום שגנבה את אמונתי. הייתה לי מתה מהלכת נושמת במיטה. שקרנית ושתלטנית,נכנסה אל בין רקמות עורי וזרמה בדמי, ורצתה לעצמה את המילה והמלוכה.אך דבר אחד לא השכילה להבין, ובעניין זה הייתה טיפשה כמו כל אוהוביי ונתיניי ושונאיי ופקודיי...הנתח הזה, הנרי השמיני, לא שווה מאמץ או סגידה, כי הנתח הזה, הוא החלק הסרוח והקלוקל במשפחה.ועל כן לא הסכים אלוהים שימשיך את מלכות אנגליה יורש בדמותי, דמותי הפגומה.והייתה זו אן שהשתקפה על פניה של מלכת אנגליה הגדולה, אליזבת הראשונה. 

את הנתח הזה אין לך מה לנצל, אן יקרה...לנתח הבשר הזה אין לך באמת מה לשקר, iובשביל מה נכנסת אל תוך עורי ורצית את דמי אם ידעת שאני טיפש ומאמין לכל שקר ובוגד בחיי?

אל תעזבי אותי, אן, בבקשה.הזמנתי עבורך מוציא להורג עדין ומדופלם. שיכאיב פחות. שלמי לו בפרוטות, ואת שרשרת הפנינים החזירי לי בבקשה. אל תעזבי אותי, אן, בבקשה. התהלכי אל עבר הגליוטינה והראי לי את דמך שלך...מורעל וכחלחל, ולבטח עדיף על שלי באלף מונים.אן אהובתי המרושעת, החסידה השחורה.

אתה הרגת את הילד שלנו.הסתכלת ללא בושה אל תוך עיניי. מדממת וכואבת ורותחת מזעם. מעולם לא שלטת בזעמך, הדבר היחיד שלא שלטת בו בטוויתך המושלמת את הגורל.אתה הרגת את הילד שלנו כי ליפפת את לשונך אל תוך פיה של ג'יין סימור.והבטן שלי התמלאה בזעמי והרגה את הסיכוי היחיד שלך להותיר יורש זכר.ואני הפנתי את מבטי ולא הסכמתי להתעמת עם עינייך,וידעתי שמילותייך כתובות על גבי אותם קלפים איתם את משחקת ומהתלת ויודעת את מה שיהיה והיה...

גם את מותינו כבר טווית,מלכתי, עלמתי, אלמנתי השחורה.