בשיבה מאהבה

להיזרק על המיטה לבכות

ושוב ימים של שמש מלאים באנחות

מי שיביט עליך מהצד יחשוב שטוב לך לכאוב

ושהלב שלך מכור ללהרגיש קרוב

אך אין כמו אהבה נכזבת להעברת הזמן

אין משובח כסבל שלסבול אתה תמיד מוכן

ואין תחליף לרגש שמנפיח עוד ועוד חיים

קוצץ ביסודיות את רגשותיך הבלויים

אתה חוזר על ארבע ומוצא אלת קוצים

אתה נלחם בעצמך למען קודש קודשים

אתה דוהר בהתענגות המלחמה

ועל שפתיך מטרה ברורה, צועק את שמה

האלילה שלך נשית ושברירית

בעוד אתה רק מחפש איזו תרופה פלאית

בין ערימות כלים של מלחמה

לבין גופות של זכרונות שזהרו בנשימה

צלולה ואחידה כמו בהרים

ומכשפת וסוחפת, מלטפת קימורים

לא מסוגל אתה להתפרק מנשק

רק כשנפצעת וגססת תם החשק

והיא מזמן כבר לא בגבול הנסיכות

חצתה את האוקיינוס בחיפוש אחר מלכות

והיא רצתה בדיוק כמוך רק לחיות

אבל מגע ידך נרקב ומדובב פיות

שבראשך צורחים מכל הכיוונים

שלא נותנים מנוח ודורשים פנינים

אתה מכור ללובן מלוטש של עשירים

ואין זה משנה אם ימצא בתוך בורות שחורים

אחרי עוד קרב אתה חוזר עם אות

ועם צלקת חדשה, נוצצת נשכחות

אתה צעיר ויש לך זקן שיבה

שמבשר שיום אחד תמות מאהבה.