מה שהיה ומה שיש

היה לי דבר מושלם בידיים.

הדבר הכי יפה שיש ביקום הזה.

אך הדבר הזה לאט לאט זלג לי מהידיים.

בהתחלה לא שמתי לב..

כל פעם עוד טיפה ירדה, עוד קצת נפל.

וכשהבנתי מה קורה, היה כבר מאוחר מדי..

הסתכלתי ופתאום הידיים שלי היו ריקות.

ועכשיו יש נהרות מתחת לרגליי,

אבל אני הרחק למעלה, מרחפת באוויר,

מחזיקה כלום,

נשאר לי רק האוויר,

ואני רק יכולה לראות מרחוק כל מה שהיה לי,

לראות ולא לגעת.