ברמת משוררים

פְּשׁוּטָה בְּתוֹךְ הַשִּׁיר, אֲשֶׁר יָדוּעַ וּמַתִּיר.

כְּבָר הִסְתַּבַּכְתּ בָּעֲנָנִים,

רָצִית לָגַעַת בַּשְּׁחָקִים.

אַךְ מִיָּד הֵבַנְתְּ כִי זוֹ טָעוּת,

לִתְעוֹת בּדֶּרֶךְ הַיְהִירוּת.

מִלָּה אַחַת פְּשׁוּטָה,

כִּי אֵינָהּ מַמְלַכַה-

בַּיָּם קְלִישָׁאוֹת ,

אוֹ בְּרָמַת מְשׁוֹררִים.

בַּתָּם מִלָּה שֶׁלִּי-

בְּחִירָה מִתּוֹךְ לִבִּי,

מוֹצֵאת מְקוֹמָהּ בְּתוֹךְ הִשִּׁיר,

הַמֻּרְכָּב מִן הַשִׂמְחָה ומִן הַכְּאֵב.

נְמוּכָה אוֹ גְּבוֹהָה,

וְהַלֹּא הִיא רַק מִילָה.

בְּדָם ויגַע נִכְתְּבָה,

יוֹדַעַת וּמְבִינָה ,

מְצִיאוּתִית.

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי