רגעי נחמה

יד לבנה שמנופפת

שלידי, ללא מגע ומלטפת

שומרת חסד נעורים

ואהבה ללא תנאים

איתך גדלתי, לך עזרתי

להתבגר ולגלות

ידינו נחרזו ברצף

יחדיו גילינו עולמות

היום איתך כאן שוב לרגע

או לדקות מספר, לדעת לא ניתן

מודה לך ששמחה אותי לפגוש

ומתנחם מחיוכך שלא שונה על אף הזמן

המשיכי לנופף, פיה שירית

קבלי אותי למרות הכל, בזכות

כי חלונות שלעולם יהיו פתוחים

הם נחמה כמעט לכל שניית עצבות

וחברות אמת שורדת

בין כל דרכי הזמן, בין כל תהפוכות

ידיים מלטפות, אמת מידה שלא מודדת

ומתעלה מעל זוטות ונשכחות

להתרומם, להצדד מעט בצעד

משמעותי ולהביט משם רחב

ואז לראות מעבר ומבעד

לכל תשוקה וכל כאב של כל אביב וסתיו

חיינו לשבילים עוד יתפטלו

וחצאים ישלימו, יפקחו

אבל את פרק התקופה יצרנו יחד

נבטי העיפרון שלנו יבקעו דרך כל מחק