גם לבית הספר יש זכויות (:

גם לבית-הספר יש זכויות.:

"די! נמאס לי כבר" אמר בית הספר "תשמעו מה קורה בחצר ובכיתות, כולם עושים כל הזמן רעש. מה זה יכול להיות? אני ממש לא מבין. חשבתי שבהיותי בית-ספר אני אשמח את התלמידים ושהם יתנהגו יפה. אך הם מרעישים, מלכלכים את החצר... אני מאוד כועס על התלמידים. כשהסכמתי שיבנו אותי כבית-ספר ,הייתי בטוח שיהיה נעים לי שילדים לומדים בי. אז עוד לא ידעתי מה מחכה לי. יכולתי להיות שמח. אילו הייתי משהו אחר, הייתי מרגיש חיוני יותר ממה שאני מרגיש עכשיו.

לפעמים הם, התלמידים, יוצאים מן השיעור ועושים רעש נורא שמפריע לי ולאחרים. לא יודע מאיפה אלוהים ברא ילדים כאלה?????

ובהפסקה, אוי ואבוי! המצב הכי גרוע הוא- שאני סובל לא רק מהרעש. אני רואה איך הילדים שוברים לי חלונות. אני רואה איך אחד מרביץ לשני, איך הם משחקים,אוכלים... לא שומרים על הניקיון. באמת, שאלוהים יעזור למי שמנקה אותי, את בית הספר הזה.

הם אוכלים בחצר, ואני מת מרעב, ומקווה שיבוא יום והם יהיו במקומי וירגישו מה שאני מרגיש עכשיו ..... אלוהים ישמור!

לא יודע למה הם כך מתנהגים, כולם. אני גם מלא סקרנות. משתוקק לדעת את הסיבה להתנהגות של הילדים. לא יודע ולא מבין. למה? תגיד לי אלוהים למה בחרת בי להיות בית-ספר לתלמידים כאלה. הם לא נותנים לי רגע מנוחה. תעשה לפחות נס, שאוכל לראות כמה תלמידים מחונכים, בין הקירות והגדרות שלי.

לפעמים בבוקר אני כל כך רוצה להמשיך לישון, אבל קולם של התלמידים מעיר אותי.

בא לי פעם לכעוס עליהם, לצעוק בפניהם: די! מספיק כבר!,,,,, הלוואי ויכולתי לעשות זאת. מבחינה אחרת, אני הוא הבית שהם, הילדים, באים אליו. אני מארח אותם, ואני גם יכול לגרש אותם.

אף פעם לא נהניתי ולא שמחתי. כנראה תמיד יהיה מסביבי ובתוכי רעש שיגרום לי לכעוס. אז מה נשאר לי לעשות? לשתוק ולהתנהג יפה, עד מתי יהיה הכול טוב ואשן בנוח ובשקט?

מה לעשות? אז אולי כמו תמיד אחכה בסבלנות לחופש.

 כי אבל לפעמים אני נהנה ויישן בנוח כאשר יהיה הנופש של התלמידים....

ועד כאן אני מסיימת את דבריי על איזו בית-ספר שתבחרו אבל בטוח שלא בית-הספר שלי "אורט סאג'ור" כי אין בו שום בעיות והכל בו מסודר אפילו התלמידים המחונכים שיש בו.

ואם אתם רוצים יש לי פסקה קטנה על דעתו של בית ספר אורט סאג'ור שהוא אומר :

אני שומע קולם של התלמידים כל בוקר כשאני מתעורר מוקדם לראות אותם , אני רואה כל התלמידים בכל הכיתות  וגם-כן אני רואה המורים וההתנהגות שלהם כלפי התלמידים , וזה נותן לי הרגשה מצוינת ... מספיק שהם נותנים לי לא רק רגע אלא הרבה רגעים של מנוחה !.

                                       מאת : שד'א ע'אנם