צללים

שִׁתּוּף שֶׁל שִׂמְחָה וְיִּסּוּרִים.

כָּל שְׂחוֹק אוֹ יֵאוּשׁ,

מְצִיצִים מִבּוּעַת הַצְלָלִים.

רְגָשׁוֹת, וּמִלִּים פְּשׁוּטוֹת,

הַבָּעוֹת שֶׁל אֶלֶף פָּנִים.

שֵׁמוֹת שֶׁלְעוֹלָם לֹא שׁוֹכְחִים,

מֵאָחוֹר לֹא נִשְׁאָרִים.

בְּסִפְרֵי הַסְּתָיו הַזְּהוּבִים,

עֲלֵי תִּלְתָּן מְסַמְּנִים אֶת שֶׁיָּבוֹא.

אִם הַגֶּשֶׁם הוּא אֲשֶׁר יַכֶּה,

אוֹ שֶׁהַבַּצֹּרֶת הִיא אֲשֶׁר תִּשְׁלוֹט.

קְצָווֹת כֵּהִים עַל הַיָּדָיִם,

כַּאֲשֶׁר אֶת הֶעָבָר מְעַקְלִים.

צְלָלִים שֶׁל חִיוּכִים,

כַּאֲשֶׁר אֶת הַמָּחָר מְקַבְּלִים.

עָבַר עֲדִין בִּכְנִיעַת פַּעַם,

שׁוֹמֵר עַל מִפְנֶה בָּרֹאשׁ.

כְּדֵי שֶׁלֹא יָחוּל יֵאוּשׁ,

מִּצְלָלֵי הַזִכְרוֹנוֹתְ.

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי