הלילה האחרון.

הלילה ירד ושוב אותם הרעשים,צרחות אימים ותחנונים על רקע החושך המוחלט והרחוב המת מאנשים.

ריח של דלק וצחנה שלט באוויר,החלונות של הבית היו מכוסים,מאז אותו יום נורא,מאז התפשטות המגפה.הנחמה היחידה שלי הייתה תמי,אהבת חיי,אהבת נעורי.בכל לילה היינו נכנסים אל המרתף המוגן,טוב לא בדיוק מוגן אבל זה מה שהיה.תמי אוחזת באקדח ואני בשניים ומחכים.הרדיו ב-און מריץ בלופים את אותה הכרזה המוכרת."כאן קפטן "הספינה הלבנה" משדר מהחוף שמדרום לעיר,אם יש כאן ניצולים.יש לי מזון ומחסה." ואז הוסיף "זה השבוע האחרון של "הספינה הלבנה" לפני ההפלגה מערבה,אם יש כאן ניצולים אנא הראו סימן." המשפט האחרון יצא בקושי.

תמי הביטה בי וחיכתה.

"כבר דיברנו על זה." אמרתי.

"ואם זו לא תרמית ואם זה נכון."

"אנחנו נעבור את זה יחד,כאן בבית שלנו."

היא לא הייתה מרוצה.הסיכון הוא גדול,אם נעשה את דרכנו דרומה כבר לא נוכל לחזור.

הבוקר עלה,ישנו בקושי.תמי חיפתה עליי בזמן שסרקתי את האזור,השטח היה נקי,עלינו חזרה.

בכל בוקר הייתי יוצא אל השמש החמימה בזמן שאותם חיים-מתים מסתתרים מפניה.מצטייד למקרה הצורך ויוצא אל הטיול הקבוע בחיפוש אחר מזון.המזל לפעמים משחק ולפעמים הוא אפילו לא מציץ.היום היה יום כזה,כמעט ולא היה מה להביא,אחרי שעתיים של חיפושים ועם שק מלא רק בקצת חזרתי חזרה.מרחוק קלטתי עמוד עשן אפור,הוא לא היה שם קודם.התחלתי לרוץ לכיוון,הכיוון היה הבית.על הכביש מול הכניסה ערמה של כיסאות נשרפה,הכיסאות היו מוכרים,דלת הבית הייתה פתוחה.זרקתי את השק,הנשק כבר היה דרוך.

"תמי!" קראתי.

לא הייתה תשובה.נכנסתי פנימה מנופף לכל עבר.

"תמי!"

"במטבח!"

היה שם אחד,הוא הסתער עליה.הצלחתי להרוג אותו לא לפני שנשך אותה בצווארה.היא נפלה לרצפה.אחזתי בראשה,ניסיתי בכל כוחי לעצור את הדימום אך לשווא.

"הוא רצה לראות סימן..." אמרה בפעם האחרונה.

חיבקתי אותה.דמעות החלו לזלוג,הגרון נחנק.נשימה אחרונה.

נשענתי על הקיר במטבח,יושב מולה ומחכה.קל להרוג חי-מת אם הוא מישהו זר.שום דבר זר לא היה כאן.העור שלה השתנה,ורידים בולטים,עיניים ריקות,הריח המוכר.האקדח היה מוכן.היא החלה להתרומם ואני יחד איתה.הכול שוב עולה,הידיים רועדות.היא החלה לצעוד לעברי ואני לאחור עד שכבר לא היה לאן.רגע לפני שנגעה יריתי שלוש פעמיים,היא נפלה,הפעם לתמיד.אחזתי בה בפעם האחרונה.

השמש הייתה במרכז.הצטיידתי בכל מה שיכולתי.מבט אחרון.הוא רק רצה לראות סימן.