שירים

זכרון חמקמק

 
זיכרון חמקמק
 
אחרי הגעגועים
באים רגעי הפחד
מפני השכחה.
אני שוכחת דברים קטנים,
שירים שאהב,
מראה אצבעות ידיו
מסרקות את רעמת התלתלים
שעל ראשו,
הבעת פניו
כשסיפר על אהבה חדשה.
לרגע אני שוכחת
את צבע העיניים
ונתקפת בבהלה.
בנסיון נואש להאחז
בבדל זיכרון
אני עולה לקבר,
אולי שם - קרוב אליו
יחזרו הזכרונות.
אחר כך
אני פותחת אלבום
ורואה פנים
שקפאו,
והוא איננו בהם.
אחר כך
אני כותבת את שמו
באותיות גדותות
על דף לבן -
אולי כשאקרא את שמו
יופיעו גם הפנים
ואתם קמטי הצחוק
שהיו בזוית העין.
אחר כך -
אני נרגעת
מחזירה את האלבום לארון,
עד התקף הבהלה הבא..
 

תגובות