פִיּוּט

גַּם לֹא בֵּין הַשְּׁבִילִים.

עוֹד שִׁיר הוּא שֶׁיַּזְכִּיר,

הֵיכָן רָגַשׁ כַּעִנְבָּלִים.

כַּחֲלוֹם הַטּוֹבֵל בְּאַהֲבָה,

הוּא נִרְקַם בְּמִלִּים מְכִילוֹת.

בְּתִּרְגּוּם לִשְׂפַת שָׁמַיִּם,

הוּא מְנַגֵּן בְּחֲסוּת מַלְאָכִים.

בְּצֵל עֵצִים וּתְמָרִים,

נְזְכָּרִים גַּם בַּיָּמִים.

פְּרִיחוֹת וְרַחֲשֵׁי קְלִיפּוֹת,

הַנּוֹפְלוֹת עֲלֵי אֲדָמוֹת.

זֶה הַפִיּוּט כְּבֶגֶד פָּשׁוּט,

כִּתְפִילָּה רְהוּטָה וְנוּגָה.

אֵינוֹ בּוֹדֵד בְּמֶרְחֲבֵי עַד,

הוּא הָאוֹר הַמֵּשִׁיב לְיַד.

עַל בִּרְכַּת טָל וּמָטָר,

עַל חֲלוֹם וְעַל כוֹכָב.

עַל יַבֶּשֶׁת פֵּרוֹת בָּאֵשֶׁל,

בֵּין קְנֵי סוּף, סֻכָּר וּמֶתֶק.

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי