אלמד ממך

היי נאמנה, אמרי לי

שרגשותינו שבינינו יש לנצור בעליית הגג

אני אוהב להיות מופתע, אנא הדהימי

עם רוב השאיפה לקשור חבלי בקשר ממותג

ואם הייתי מאשים, זורק את קלף השקר בפנייך

הרי היה קופץ מעל לחייך המחוספסת וניתז רחוק

היית נוגעת שם בעור, מתחת לעינית, היכן שלא נותרה שריטה

אומרת בכנות שלא רצית סחרחורת, רק לי לשכב על המיטה

ואנסה, אתן את כל כולי

לא להפריע לאמונתך ולשחק משחק

ובכל פעם שאראה פשעים שלא לטעמי

אשמור זאת לעצמי

כאילו לא אכפת

אלמד ממך, אבלע דמעות

מתוך גרונות של שנינו בו זמנית

אך כשתרצי משחה ללחי, אין זה זמן למסיכות

הותירי לי פיזור ענן טשטוש סביב העינית

עדיף לא לטפטף אותי, עדיף לזרום

לא לתרץ, אלא את האדים לגזום

ומחמת שתיקת מילים ועיניות

להתעלם מכל השאר, לא להשהות גבות

אך זאת אומר לך בקריצה, הו מתיקות בפיך שיקרה לי

ניתן כך לחבקני מבחוץ בלי ארועים, כתפיים ופגע גאווה

עד איזה גבול ואיזה מעבר, הזמן כבר יספק את התשובה