מי הזר

אַחַר אֲגַם צָלוּל יִהְיֶה לִרְוָיָה.

הָמוּם מִגַל עָמוּם שֶׁל אֹפֶל,

מִדְבָּר שְׁמָמָה אֵין אַגָּדָה.

יַמָּה וַקֶדְמָה עִם חֶטְאוֹ יִצְעַד,

צָפוֹנָה וַנֶגְבָּה נִקְרָה אֵילַת.

מַיִם רַבִּים אֲשֶׁר יַעַבְרוּ בַּנָהָר,

הַנָּהָר הַשּׁוֹטֵף אֶת חַיָּיו.

הוּא יִרְחַץ פָּנָיו,

בִּשְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו,

בְּיָם הַשָּׁרָב הַגָּדוֹל,

יִבְעַר בְּתֹפֶת חַיָּיו,

בְּפֶרֶא סְעָרָה וּבָרָק,

יְבַקֵּשׁ אַל חֻפָּת אֱלֹקָיו.

מִי הַזָר הַמְּבַקֵּשׁ אֲדָמָה נֶחָמָה,

לְהִצָמֵד אֵל יְרֵכֶיהָ בְּעֶרְגָּה לְהָבָה.

אִם חָטָא לָהּ יְבַקֵּשׁ סְלִיחָתָהּ,

וְהִיא לוֹ רוּחָמָה נֶחָמָה.

מִי הַזָר יִבְכֶּה עַל דֶרֶךְ חַתְחַתִים,

עַל בְּגִידָתוֹ בְּדַרְכִּי אוֹהֲבָיו.

לְהִשְׁתַּיֵּךְ שׁוּב יְבַקֵּשׁ לְאֵם וְאָב,

לֹא כְּנֶטַע זָר פִּלֵּל חַיָּיו.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי