ערבו של יום , ערפיח כבד על מתחם הבורסה , עשרות מכוניות נעות , בניני אבן , בטון וזכוכית , השתקפות היצאניות המוכרות את מרכולם , פניהם הלאות והעצובות משתקפות בחלונות הזכוכית הגדולים. מוזיקה חזקה ממועדון החשפנות הסמוך , נערות מעורטלות מתחככות בגברים בודדים , גברברים צעירים נועצים מבטים אוכלים בגופן החשוף של הנערות וחולמים חלומות על גן עדן, אדם בודד מסתובב לא מבין מה עושה שם , נמשך לשם כמו לאש , מוקסם מאורות הבמה המרצדים , הפיתוי , ומדי פעם מחיוך , או מילה. השתקפות הנערה בזכוכית מראת הבמה , ריצוד ריקוד גופה במחול פראי , היא שם והיא לא. ניתן להושיט היד ולא לתפוס מאומה , הכול בעצם חלום , השתקפות חלל עמוק אל מול הבלתי מושג , ממשיך הוא בדרכו בסמטאות האפורות , ריצוד של אורות משתקף בחלונות הבניינים המפויחים , אורות דמדומים , אורות המכוניות , מחפש את האור הגדול , אך הכול הופך אפור , נעלם באפלת הלילה.
ממשיך בדרכו ברחובות העיר הגדולה אל קניון במרכז העיר , חנויות גדולות , מיטב מרכולת הבגדים , אלקטרוניקה במיטבה , מחשבים , דיסקים רק תקנה. אנשים רצים כאילו מרוצים , נערות חצי ערומות מסתובבות וצוחקות , נשים יפות בבגדים מהודרים , גברים לאחר יום עבודה. יושב לו זוג בבית הקפה , היא מביטה בו מוקסמת , הוא מספר לה בטח סיפור גבורה והיא מסתכלת עליו כעל גיבור חייה , הוא כנראה הצליח , הלילה יחלוק איתה את מיטתו , ארבעה אחרים מדברים בקולי קולות , על המלחמה , ישראל תנצח או לא , ויש להם הצעות לממשלה כחול אשר על שפת הים , רק חבל שהם שם ולא הממשלה , או בצבא , אולי היו משנים את תמונת המצב , יושב ולוגם את כוס הקפה , פניו משתקפות במראה הגדולה , מעט עייף , מעט עצוב , הרבה בודד. חולם עליה על הנערה ממתחם הבורסה , ההיא שרקדה סביב העמוד , יפיפייה היא , מהמילים שדיבר איתה באופן חטוף ראה כי חכמה היא, מה היא עושה שם לכל הרוחות , אבל טוב שהיא שם , כי רק שם יכול לפגוש בה . מחשבתו נודדת והוא על שפת הים.
מוצא את עצמו הולך על חול הים החשכה ירדה , כוכבי השמיים מרצדים , מסתכל אל הים השחור וגליו המתנפצים , אדוות גלים קלה , והוא נזכר בליטוף ההוא של אותה אישה, כמו הגל לאחר שמתנפץ הוא נעלם. מוריד את נעליו ומטייל נשאב אל תוך החשכה , נעלם ביקום , משהוא מושך אותו אל הים , רחש הגלים השקט . כוכב שביט לפתע מרצד , משאלה עולה במוחו , "אולי הייתה איתו" , משהו קטן רק שתעמוד לידו , תחזיק בידו ותחייך , רק לדקה , אחרי זה יכולה להעלם , הרי הכול חלום. פתאום דמותה מין הים מופיעה , עירומה כוונוס ממילנו , השתקפותה הילת עולם , זוהר עוטף את חמוקיה וחיוכה אש לוהטת , היא מתקרבת לאיטה שולחת ידיים לחיבוק ומתפוגגת אל ערפל הים . כוכב השביט נמוג ונעלם , אלפי כוכבים מדברים ואומרים "כבר ההינו בסרט הזה" כמה פעמים ראינו זוגות הולכים יד ביד וכמה ראינו אותם נעלמים אל תוך החשכה. ממשיך בדרכו, זוג מתעלס ליד סוכת המציל , הוא לוחש לה מילות אהבה , והיא מתמסרת כולה. "מה יש לו שאין לי" , אני שואל וממשיך בדרכי לשם.
