תעלומת חיי

הַיּוֹם אֲנִי שָׂם אֶת הַנֵּס הַזֶּה-

שֶׁנִּקְרָא חַיִּים בְּתוֹךְ תּוֹכִי.

לַמְרוֹת שֶׁאֶת תַּעֲלוּמַת חַיַּי,

לְעוֹלָם לֹא אוּכַל לְהַסְבִּיר-

אֵלֶּה הֵם הַחַיִּים שֶׁאֲנִי מַכִּיר.

נִדְמֶה שֶׁאֲנִי מַכִּיר אוֹתִי הֵיטֵב,

אֵין לִי סִבָּה לְהַעֲמִיד פָּנִים.

אֵין לִי הָרִים לְטַפֵּס עֲלֵיהֶם,

וְלֹא רֵיקָנוּת שֶׁל זְמַן.

וּבְכָל זֹאת עָלַי לְהוֹכִיחַ לְעַצְמִי,

שֶׁאֵין דָּבָר שָׁחוּק בְּתוֹךְ לִבִּי,

שֶׁאֶבְחַר בְּחִיּוּךְ מִתּוֹךְ מִשְׂחָק,

כְּחֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרַד מְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ.

הַאִם אֲנִי מְרֻצָּה בַּדֶּרֶךְ שֶׁלִּי?

הַאִם רְגָשׁוֹת מְתוּקִים מִּדַּי -

עוֹבְרִים וּבוֹחֲשִׁים בְּתּוֹכִי?

הַאִם כָּכָה אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת?

בֶּעָבָר לֹא הָיִיתִי אוֹמֵר דָּבָר,

אַךְ הַיּוֹם עוֹלִים בִּי תְּהִיּוֹת.

אֵינִי זוֹכֵר חֲצִי שָׁעָה לִפְנֵי חַיִּים,

וְלֹא אֶזְכֹּר גַּם שָׁעָה אַחֲרֵי,

לֹא אוּכַל לְהַסְבִּיר תַּעֲלוּמַתִי.

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי