שירים

Untitled / ואולי זאת הפרנויה

 
 כל זה תמיד היה לי ברור ואיתן כמו עץ נטוע
גם אם שתיקתי היא רועמת כל הזמן
כי רק אחרי שהמחשבה המזעזעת הזו במוחי עוברת
אני הופכת למן בובה מנווטת שתלויה באויר
ורוצה רק לנשום אויר צח ונעים
אבל המבטים האלה צורבים אותי מבפנים
כל פעם מחדש כשברחוב אני עוברת
ולחשושים מוזרים
אשר קורעים אותי לקרעים
ומשאירים בי צלקות מדממות עם כתמים שלא יורדים
רק שהכאב הזה משאיר אותי עוד בחיים
כנראה שאני חזקה יותר מפלדה ומכל חפץ לא מוכר
והעיניים האלה שמפשיטים אותי בלי למצמץ
כאילו היתי בובת רוואה חיה
ללא בגדים כשמסביבי דקורציה
עם זיקוקי דינור מתנפצים לכל עבר ובכל מיני צבעים
ממש אטרקציה מהלכת
שיחת היום שאלת השאלות
הם חושבים שאני לא יודעת ולא מודעת למה שסביבי
כאילו שהיתי משוגעת
זה מן חוק שכזה
אחד שידבר לך מאחור
ישאר שם לנצח
ולא יתגלה בפניך כדי שתדע את מי להאשים
ואם בכלל צריך להאשים מישהו
אם לא רק את עצמך
ובעצם במה אתה אשם?
ובמה מואשם
אם כל עצם קיומך נמדדת בזכוכיות מגדלת
וכל הוייתך לעולם מוכרת
ואין לך כל רגע דל ופרטי בכלל
ולעולם גם לא תדע
מי אהב אותך אם בכלל
אני רק יודעת שיהיו יותר בצד האוהב
האם לדעתכם לי זה באמת משנה?
הרי כולנו שווים בפני הבורא
ואני בדיוק כמו כולם
מתעוררת כל יום לבוקר חדש
ובלילה נעלמת לאט כמו יצור מוזר
מביטה באורו של הירח
אולי כולנו בסופו של דבר לבד
סגורים בתוך עצמינו ומפוחדים
רק אתמול פגשתי כאלה
אנשים שמשתקפים מתוך המראות
משקרים לעצמם
מתחבאים סביב נצוצות
מפחדים להתגלות
ופרנויה זורמת להם בדם
כולנו נאחזים בחיצוניות
מפחדים למעוד וליפול
אני לעומתכם נפלתי פעמים רבות
והופלתי מכם
ותראו כמה אירוני אני עדיין פה
בינכם ובתוך עצמי
בסופו של דבר לא משנה מי אתה
ומה הוא עיסוקך בחיים
כל אחד יפה ומיוחד בדרכו
ולא משנה מה חושבים או אומרים עלינו
ואני מה כבר אני?
רק מחכה לאורו של יום חדש יותר מואר
כל פעם שעוד יום כזה נגמר
אני אומרת לעצמי שעוד יום עבר
ובטוחה שהיום הבא יקרב אותי אל הלא נודע
כי רק מאי הידיעה מגיעה ההפתעה
כך הרגשתי תמיד
כמו סביבון בחג לא מוכר
רק שהשמחה מליבי לעולם לא מושבתת
גם אם נראה לפעמים אחרת
אין לי תלונות באמת שאין
אני רק אוהבת לקטר ולקטר
ואחרי כל זה לפחות אני כותבת
והריק הזה ממלא לי שוב את החזה באויר
כמו אחרי פיצוץ בלון הליום בתוך הגוף
שמשאיר אותי משותקת ,מרוסקת
ובעיקר מהכל מסוקרנת יותר ויותר
מי לעזעזל התחיל עם כל העסק הזה
ואת מי אני מעניינת?
ואז אני נשארת חסרת מילים
כמו אילמת
ועם שאלות באויר
כדי לנסות ולהבין מה רוצים ממני כולם ומה תפקידי בעולם.
 
 
 

תגובות