עבד לשכול

עבדות מסוג אחר

ושוב מתקרב לו החג שמסמל לעמינו יציאה לחרות. חד בו העם התברך בחופש אחרי שנות עבדות. מתקרב לו החג שבו הפכתי מאיש בן חורין לעבד של שכול.

החג שבו התבשרתי לראשונה מאני מאבדאותה. מאבד הכול. החג אשר עבורי מסמל אבדן צער ועבדות.

"הרופא היה נחמד" היא אמרה לי " הוא ישב על מיטתי כל הלילה ודיבר,".

 "על מה הוא דיבר" שאלתי.

"על כימותרפיה" השיבה לי.

ואני לא הבנתי ואני לא קלטתי ואני לא עיכלתי שאותך איבדתי.

ומאז ועד היום, פסח איננו חג עבורי. מאז ליל הסדר הינו בלבול בשבילי. ליל הסדר הוא לילה שבו אין סדר, לילה של בלבול. לילה שאחריו דבר לא היה כשהיה.

לילה בו הבנתי שבזבזתי עשרים ושמונה שנה, שבהן קיבלתי מתנה נדירה , שלא ידעתי להעריך אותה.

ליל אימים שאחריו יש לי רק סיוטים, של זוחלים ומכרסמים ביוטים של שער נושר כאבים ואחר כך של צמח יפה נובל ונדם.