ראיתי

ראיתי

ראיתי בהיפתח הציץ,

בלבלוב השקד,

כמו כפות ידיים מבקשות,

בתחינה מדברת

ללא מילים.

ראיתי ילד נוגס

בתפוח גן העדן

ומבקש עוד,

ואין,

ויש העוצר בעדו,

כנחש.

ראיתי ילדה צמאה,

לא למים ביקשה,

רק לסיפור ישן,

אגדה נושנה

שהעלתה אבק

ונפרשה מחדש.

ראיתי ממרומי מגדל

ארץ סואנת, רוגשת,

ירדתי לחבק,

מצאתי כפות ידיים קטנות

מחבקות חזק,

נעטפתי בהן.

שמעתי פעימות לב

חרישות,

כאורלוגין מזדקן,

כקטר החוצה מנהרות,

נעצר בתחנות הזמן

ונולד מחדש .

ראיתי

ונצרבתי.

רחלי ג.

03.13

© כל הזכויות שמורות לרחלי ג.