היא באה לעולם הזה רק למטרה אחת -
להשלים ולפרק אותך כל פעם מחדש.
אתה מנסה להתכחש לעובדה שכל פעם שהיא באה לכאן שאתה
מרגיש קטן. לא רק קטן פיזית, קטן כמו ילד שרק רוצה את הגלידה שלו לצידו בתוך הפה,
ושאותה גלידה לעולם לא תגמר. אתה מנסה לשקוע במחשבות שאתה גבר שלא תלוי בשום דבר,
לא בסביבה שלך וגם לא בעצמך. אבל ברגע שאתה רואה אותה אתה רק מת לקק אותה.
היא התכסתה מתחת לפוח הגדול, לא אכפת לה שחודשים לא
כיבסת את הציפית שלו, היא לא מבקרת אותך לגבי שום דבר ולהפך, היא מביאה לך קומפלימנטים
שגורמים לך להרגיש בקצה ההר הזה שאף אחד לא הצליח לעלות עדיין. ואז ברגע אחד, היא
מסבה את מבטה לסלולר שלה, לוקחת את דבריה והולכת לדרכה.
"אולי תפסיקי." אתה אומר לה "יש לי את
החיים שלי אתה יודע.." היא משיבה לך ומכניסה את חבילת הסיגריות שלה לתיק
הדמוי עור החום שלה "את בדיוק כמו התיק שלך. רק כאילו, לא באמת." אתה
אומר לה. היא מחייכת ביציאה מן החדר שלך וביי קטן יוצא מפייה והיא עוזבת אותך לבד
על המיטה.
מתי זה יגמר? אתה שואל ומנסה להיאחז במה שאתה יודע שאתה
בשביל לא לצאת מהכלים. אתה קם מהמיטה, לוקח את חפיסת הסיגריות שלך, אך מגלה שהיא
מרוקנת לחלוטין, מהעצבים אתה מכווצ'צ' אותה וזורק אותה לעזאזל בחדר שלך.
אתה בלי תחתונים אך אתה שם על עצמך חולצה ומכנסיים
שנדבקים לך לאשכים ויוצא מהבית לקנות לעצמך קופסא חדשה.
כבר לילה, והרבה נערים ונערות נערים על המדרכה זה מול
זה. לפעמים מסתכלים אחד על השני בעיניים ומחייכים ולפעמים חולפים זה מול זה כאילו
לא היה קיימים. למה העולם חייב להיות תמיד כל כך קיצוני? אתה שואל את עצמך ומחכה
ברמזור במעבר חצייה בדרך לחנות. אין אף רכב שנוסע אך כולם מחכים שהאור יתחלף
לירוק. כוסעמק אור ירוק. אתה חוצה באדום ומגיע לצד השני של המדרכה כשלפתע אתה שומע
מישהו בעל קול גברי צועק לכיוונך מרחוק. אתה מנסה להתעלם מהצעקה וממשיך בדרכך
"עצור בחור!" אתה קול שוב קורא אלייך. רק שזה לא יהיה שוטר! אתה מקווה,
עוצר ומסתכל לאחור. אך התקווה לא הועילה למצב בו אתה נמצא ואכן זה היה שוטר שנע
לכיוונך. השוטר נראה צעיר, בערך בגילך. הוא לובש מדים כחולים וחדשים. "תראה
לי תעודת זהות" הוא אומר בקור רוח. אני מוציא את ארנקי ומראה לו את הרישיון
של הקוטנוע שלי. "אמממ צבי.. למה חצית באדום?" "מצטער, מיהרתי..
מאיה שלי חולה מאד והייתי חייב למהר להביא לה תרופה.." אני אומר ומנסה להתחמק
מזה איכשהו תוך כדי לגרום לבן – זונה
לחשוב באנושיות. "טוב, אני מביא לך הזארה אחת. בפעם הבאה אתה תקבל
קנס." הוא תולש דף אני אומר לו להתראות וממשיך בדרכי לקנות סיגריות. בן זונה!
– בת זונה! – כולם בני זונה!
אתה נכנס אל תוך החנות, מבקש את חפיסת הסיגריות שלך,
קונה בדרך גם חטיף. פותח את קופסאת הסיגריות בכניסה לחנות, מוציא אחת, מחטת בכיסים
לבדוק אם יש לך אש, ואין לך. אתה רואה מרחוק זוג לסביות בוצ'ות יושבות על הספסל,
אתה הולך לבקש מהן אש כשבדרך אתה מקבל רטט בכיס מהסלולר שלך. אתה מוציא אותו ואתה
רואה שהיא מתקשרת אלייך. אתה מת לסנן אך אתה עונה:
"הלו?"
"היי, מה העניינים?" היא שואלת בקול עדין.
משום מה זה מרתיח אותך.
אתה מתקרב ללסביות, מבקש מהן אש
"אם מי אתה מדבר? איפה אתה?" היא שואלת
"אני בחוץ, בקשתי אש לסיגריה."
אתה משיב בקור רוח
"אה.." משיבה
"טוב.. דבר איתי כשאתה פנוי.."
אתה מדליק את הסיגריה ומחזיק בעזרת העורף שלך את הסלולר
שבטעות סוגר לך את השיחה איתה מבלי שאמרת לה ביי. אתה מדליק את הסיגריה, קורץ
ואומר תודה לבוצ'ה וממשיך בדרכך לדירה. כשאתה הולך יש בך משהו שמח שהשיחה התנתקה
ככה. אתה עולה בחדר המדרגות לדירה, רגע לפני שאתה בא לפתוח את הדירה אתה מגלה
ששכחת את החטיף שקנית בחנות ולא לקחת אותו יחד איתך. "שיט!" אתה אומר
בקול רם. אתה מתייעץ עם עצמך, האם ללכת עכשיו לחנות להחזיר לעצמך את החטיף, או האם
אתה לא. כמובן שבסוף אתה נכנע לזה ואתה חוזר לחנות. בדרך אתה נעצר שוב פעם במעבר
החצייה כשהאור האדום בו פועל. אין לך סבלנות. אתה עושה בדיקה עם הראש, לראות האם
השוטר המניאק עדיין עורב לאנשים. אתה לא רואה אף אחד. אתה מתחיל לעבור באור האדום
בכביש "היי אתה!" אתה שומע קול נשי מאחוריך. מקודם שוטר, ועכשיו שוטרת?
זהו, הפעם הלך עליך. אתה נעצר מבלי לסובב את ראשך, "למה עברת באור
אדום?!" אתה שומע מאחוריך. אתה עצבני, אתה חושב על אולי להתחיל לברוח אבל
משהו בך מצווה עליך להישאר במקום ולהתמודד עם המעשים שלך. כוסעמק עם החטיף המזדיין
הזה, אתה חושב. אתה עומד מבלי לזוז במקום, "היי.." אתה שומע את קולה של
השוטרת מאחוריך. מעניין איך היא נראת, בטח כמו אחת שלא עשו שנים, ממורמרת. אתה
מסובב את ראשך לאט, כשלפתע שאתה רואה שמי שמולך זאת היא. העצבים שלך עולים ויורדים
במהירות שיא ואתה מרגיש שאין לך כבר שום שליטה על זה. היא מחייכת אלייך בחיוך המלא
שיניים שלך שממיס אותך ברגע, שערה החום והקצר נישא יחד קלות ברוח מכיוון מערב,
והעניים הירוקות שלה זורחות. "מה את חושבת שזה מצחיק?! חשבתי שאת
שוטרת!" "כן אני יודעת," היא אומרת. "מה את בכלל עושה
פה?" "לא יודעת, חשבתי שסיימנו את זה לא טוב," "למי בכלל
אכפת! עופי לי מהחיים כבר!" אתה צועק עליה "לא רוצה!" אתה מעצבים
חותך ממנה וחוזר אחורה לבית שלך כשאתה שוב פעם עובר באור אדום כשלפתע אתה שומע ניידת
משטרה מתקרבת במהירות שיא אלייך בכביש, אותה ניידת של אותו שוטר שהביא לך את
ההזערה ממקודם. ואותה ניידת דורסת אותך ושוברת אותך לחלקים.
אכן היא באה לעולם הזה רק בשביל לחבר אותך,
ואז לשבור אותך,
ואז שוב לחבר,
ואז שנית לשבור.
וזה חוזר ויחזור על עצמו עד אינסוף ברסיסי עד.
