כדור ברק

יום אחד, תליתי מנורה במטבח של שכנה לבית המשותף. כשהגעתי לביתה, מזג האוויר היה סביר, אך ככל שהתקדמתי בעבודה (הלא ממושכת), התחלתי לשמוע את טפטוף הגשם, אשר הפך במהירות לגשם זלעפות. ירדתי מהסולם, והתקדמתי לעבר הקיר, כדי להדליק את המנורה שזה עתה סיימתי את מלאכת תלייתה. ידי נשלחה למפסק, אלא שרגע קט בטרם נגעתי בו, פילח את האוויר קול נפץ שהזכיר ירייה של פגז. בום אדיר וצלול, ללא הד, וללא שביב של המשכיות. מיד הבנתי שזה היה קרוב מאד.

היות שמבטי היה מופנה לעבר המנורה, נדהמתי לראות במקום חיבור המנורה לתקרה, כדור אור כסוף, נוצץ ובוהק, שתפח וגדל במהירות, מגודל של כדור פינג פונג לגודל של כדורגל, ושוב נבלע בתקרה ונעלם כלא היה. שלחתי שוב את ידי למפסק והדלקתי את האור. המנורה דלקה כראוי. 

שתיתי עם השכנה כוס קפה, לקחתי את הכסף והכלים והלכתי לביתי.
כשהגעתי לביתי, נוכחתי שאין לי מים בברז. יצאתי החוצה, כדי  לבדוק האם מישהו סגר לי את השיבר, אלא שלתדהמתי, שמעתי קול זרימה חזקה של מים. לאן? לא ידעתי. בבית כל הברזים היו סגורים!

עליתי לכביש והסתכלתי על הגג. לתדהמתי, גיליתי שדוד השמש שלי "דימם" מים מכל עבר, וקולט השמש נעלם כלא היה...
סגרתי את השיבר ועליתי לגג. ומה ראיתי? 
כתם שחור על הדוד (הלבן)...

אז מה היה לנו פה?
ברק פגע ישירות בגוף הדוד, וזה מה שהניב את קול יריית הפגז, וכפי שחשבתי, זה אכן היה קרוב מאד אלינו. קולט השמש ניתק מהדוד בעקבות ההדף, קרע את הצינורות, התעופף באוויר, ובמעופו שבר את זגוגיות הקולט של השכנה שלי. בסיום דרכו, נחת הקולט בקצה הגג, כשהוא נח שם על נקודת שיווי המשקל שלו. אילו רק נחת סנטימטר אחד רחוק יותר, הרי שהיה נופל לקרקע והייתי מאבד אותו כי היה נהרס. במקרה הזה, רק הזכוכיות נשברו ויכולתי להחזיר את הקולט למקומו בשלום. 
היות שהדוד עמד על הגג החשוף, הרי שהמתח החשמלי של הברק עבר דרך ברזלי המבנה לכל הדירות, ובין היתר יצר את אותו כדור זוהר שראיתי. חשוב לציין, שאילו הכדור היה תופח עוד במעט, הוא היה נושר מהתקרה ונופל על הרצפה. במקרה כזה, הכדור היה מתנפץ לאלפי רסיסים קטנים, כשהוא יוצר גל הדף אדיר, בעל כוח הרס, שעלול לקרוע רצפה שהיא גם תקרה של מי שמתחתיה. במקרה שלנו, הרצפה אכן הייתה תקרה, ונס הגדול היה לנו, שזה פשוט לא קרה. ועד היכן הגיע המזל הגדול שלי? ראשית, סיימתי לתלות את המנורה וירדתי מהסולם ממש רגע קט לפני שזה קרה, כך שהכדור לא פגע בי ולא זרם דרך גופי לרצפה דרך סולם המתכת שעליו עמדתי.. אילו פגע, סביר כי סיפור זה כלל לא היה נכתב, או שעיתונאי טוב היה הופך אותו למטעם משל עצמו. מעבר לכך, פרק הזמן שהפריד ביני לבין המגע עם המפסק, אף הוא נמדד בשבריר של שנייה. סביר להניח, שאילו נגעתי במפסק, גם אז הכדור היה מתרוקן ממטענו ונספג לתוך ידי כשהוא זורם דרך גופי ישירות לרצפה, שהרי חוטי החשמל שבקיר לא היו מסרבים לו. ואגב, עצמת המטען הייתה כה חזקה, עד כי אצל אחת השכנות נשרף מדחס המקרר בעקבות פגיעתו של אותו ברק.

.