שירים

מתי מדבר

 
עם שחר הקשבתי לשיח העצים
ליגון הגלים, ההולכים וחוזרים
לחוף שברח ולא חזר
לציפורים איבדו קינם
לכוכבים, הועם אורם
 
השקפתי אל הארץ הדוממת
ראיתי רצף שיש ודם
עלים שנשרו טרם זמנם
פנים מפויחות קלופי עור
צפצופי קשר הולכים וגוועים
 
הדמעות שלנו לא יבשו לעולם
באוזנינו לחש מתמיד של המוות
שאלות חברינו המתים נוקבות בנו
אין נחמה תחת שמש המדבר
חושפת לעד- גופות ומחדלי חיים
 
קו האופק יהא שחור תמיד
ריח העשן והמוות דבקו לעורינו
אנו לבושים מתים וצלקות
נותרנו מצבות עונשין למתים
חסרים מן נחמות לעד,
 
יש דממה שתיוותר לעד
חרוטה בבשרנו בחותם כאב
מכוות אש של חיים אוזלים
צעירים הלכנו לארץ הבטחה
ואנו אחר ארבעים,מתי מדבר
עדיין -סופרים מתים
 
לעולם לא נבוא אל הארץ
אש נשקה לחיינו לעד
מנגד הרי ראינו אותה
לעולם נהיה בה-
בשר מבשר אחינו המתים.
 
 
יום הזיכרון-14.4.2013

תגובות