עֵץ אָדָם

מִשְׁתַּלֵּב הֵיטֵב עִם לֶחֶם נוֹף.

הוּא חַס בְּעֲנָפָיו עַל יַלְדֵי נַדְנֵדָה,

אֲשֶׁר מְנַדִּים עַצְמָם מִטַּעַם שִׁגְרָה.

שָׁמַעְתִּי אֶת הָעֵץ גַּם שָׁר-

שִׁירֵי בִּכּוּרִים קְטַנִּים וְזַכִּים.

מַלְאֲכֵי עֵינָיו אֵינָם מְשַׁקְּרִים-

כְּשֶׁמִגְּרוֹנוֹ תְּפִלָּה נוֹשְׂאִים.

יַלְדֵי הַגָּן מִסְתּוֹדְדִים סְביבוֹ,

לְּאַחַר סִפּוּרֵי מַחְלְפוֹת חַיָּיו.

זְּמַן לֹא פָּסַח עָלָיו,

גַזָּם מִתּוֹכוֹ נְעוּרָיו.

עֵץ אוֹ אָדָם נְשִׁימוֹתָּיו תְּמָרִים,

אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ לִימוֹנֵי חֶמְלָה

רַק מְעַט אַהֲבָה.

אַצִּילי נִשְׁאַר זְקוּף קוֹמָה,

נִקְשָׁר בְּהֶמְיָה לְיַלְדֵי הַמֵּאָה,

לֹא כּוֹבֵל עַצְמוֹ בַּחֲבָלִים,

עֵץ חָפְשִׁי מַבִּיעַ נַפְשׁוֹ.

רָאִיתִי עֵץ, שָׁמַעְתִּי אָדָם,

עַתָּה נָדַם.

לֹא עוֹד נִצָּב בִּפְעִימוֹת מְדוּדוֹת,

גּוֹסֵס, לְעוֹלָם לֹא מֵת

מְטַשְׁטֵשׁ עִקְּבוֹת.

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי