אחד

אֶחָד              20/4/13

מַבָּט עוֹקֵב וּבוֹחֵן, עֵינַיִם בְּהִירוֹת

מְלַוּוֹת תְּנוּעוֹת אֲחִידוֹת וּבְרוּרוֹת.

מְנַסּוֹת לְחַקּוֹת צְעַדִים מְדּוּדִים

הַנֶּעֱלָמִים בְּתוֹךְ קִירוֹת רֵיקִים.

הַחֲלוֹמוֹת הָמוּתַכִים בְּתוֹךְ עֵינָיו

מְפֹאָרִים וִירֻקִּים כְּכָל שֶׁאָהַב.

גַּם כְּשֶׁכַּעַס נָבַט מִבֵּין שְׂפָתָיו

חִיּוּךְ רָחָב נִבָּט עַל פָּנָיו.

זֶה הָאִישׁ שֶׁלֹּא הָיוּ לְפָנָיו,

שֶׁלֹּא יִהְיֶה וְלֹא אֶחָד אַחֲרָיו.

אֵינוֹ מַזְכִּיר אָדָם אַחֵר

לְעוֹלָם אֶחָד יִשָּׁאֵר.

כַּאֲשֶׁר נֶעֱלַם נוֹתְרוּ רַק תְּמוּנוֹתָיו,

חָשׁוּב הָיָה וּמְנַצֵּחַ אֶת שְׁעוֹתָיו.

כָּל נִסָּיוֹן חִקּוּי אַחַר צְעָדָיו,

סִכּוּי קָלוּשׁ לְהַבִּיט מֵחַלּוֹנוֹתָיו.

רַק צְלָלִיתוֹ הַדַּקָּה מַמְשִׁיכָה לָלֶכֶת,

בֵּין סִמְטָאוֹת עַל סִדְקֵי מִדְרֶכֶת.

תַּדְמִיתוֹ נוֹתְרָה זַכָּה וּמְגוֹנֶנֶת,

אֶת הַגַּעְגּוּעִים אֵלָיו מְנַעֶרֶת.

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי