שירים

נוף אורבני

חֲבָל שֶׁהַלַּיְלָה אֲנִי לא אֶחָד

מֵאוֹתָם דַּיָּירֵי הַקּוֹמוֹת הַגְּבוֹהוֹת   

בְּבִנְיָן רַב קוֹמוֹת עַל קַו הָאֹפֶק

אוּכַל לְהַבִּיט מְרֻתֶּקֶת מִתּוֹךְ חֲלוֹן אֶחָד מוּאָר

בְּחַיִּים שֶׁל אֲחֵרִים שֶׁנִפְרָשִׂים בַּחַלּוֹנוֹת

לְהָצִיץ בְּסַקְרָנוּת אֶל תּוֹך הַלַּיְלָה

אֵיךְ הָאֲפֵלָה אוֹפֶפֶת כַּחֲלוֹם

רְחוֹבוֹת שׁוֹמְמִים

כְּכָל שֶׁהַלַּילָה נִמְשָׁךְ

לָאֵינְסוף

תגובות