היו ימים...

חוזר לבתים מוכרים

חלונות עבר,דלתות זיכרון

שב לימים שקופים

קולות,ריחות שפגו

כמוץ ברוח כמיהות

נפוצו,אינם..בלי שוב.

חוזר לשכונה,מוכרת ומנוכרת

לימי בגרותי,גון פניה מאפיר

כשיער ראשי המדולדל

מתי מעט,נותרו המוכרים

פיסות תלושות מפסיפס העת

הדהוי מה,המעומעם.

חוזר ברכבת דמיונית

המקרטעת על מסילות

ימים שחוקים,נדירים

חינמית כמו אז,ישנה

עת הפרוטה הנדירה

פרטה על צניעות חיינו...היו ימים.