שירים

קרויים.

הצל מעיר מקיצו

שני אנשים כפופים

על פי תהום נושקים

את הזמן לא רואים.

 

היא אובדת עצות

לפעמים אני מחשב

כמה אפשר לחבל

השקט אותי מעיר.

 

הייהיי צעקה

ושוב חוזר.

תגובות