ידיים

יָדַיִם נוֹגְעוֹת לְאַט

כַּף בְּתוֹךְ כַּף.

וַאֲנָשִׁים, שֶׁמֶשׁ וְשָׁמַיִם

וְעֵת עֶרֶב יוֹרֵד בַּלָּאט,

לְאַהֲבָה בֵּין עַרְבָּיִּים.

אוֹתָן יָדַיִם נוֹגְעוֹת בְּאַהֲבָה,

אַךְ לֹא בְּאוֹתָהּ תַּפְאוּרָה.

אִישׁ לֹא יָשׁוּב,

וְאֵינֶנָּהּ אוֹתָהּ שְׂדֶּרָה.

רַק הַשָּׁמַיִם מִתְכַּסִּים

בְּעֹמֶק אֲפֵלָה.

תָּמִיד יָד מוּשֶׁטֶת וְעוֹד אַחַת,

לְהַבִּיעַ חוֹם בִּקְצוֹת אֶצְבָּעוֹת.

זוֹכֵר הָאָדָם וְנוֹצֵר לְעוֹלָמִים

אֶת מָה שֶׁבְּלִבּוֹ בִּפְנִים,

אֶת הַיָּד אֲשֶׁר לִטְּפָה חַיִּים.

הָאָדָם זוֹכֵר אֶת הַטּוֹב

יָדַיִם הַמּוּשָׁטוֹת אֵלָיו,

בַּמָקוֹם שֵׁם צִפֲּרַיו חָלְפוּ

הֵן מָקוֹם וְנֶחָמָה.

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי