אדמת מכורה

גורי לך אדמת מכורה

אנשי לצון מכרו אדמותיך .

איספי גרגיריך , מלטי נפשך

רעה התרועעה הארץ

פור התפוררה ארץ

מוט התמוטטה ארץ

ועוויתי משמוע נבהלתי מראות

כי הנה עלה הכורת המשחית

לחפור בך נתיבים

לגלות ערוותך ברבים.

שומר מה מלילה שומר מה מליל

על שוד בת עמי אמרר  

כי בא היום.

אז יאמרו אנשי לצון :

על מה המהומה , המבוסה, והמבוכה

על שוד אדמת מכורה?

הלא אין פוצה פה ומצפצף!

שומר, מה מלילה?

שומר? מה מליל?.

אז יתפאר הגרזן ויתהולל המשור

וינועו שרשרות ויחרצו..

שפתיים אשוך , עיני מבכי יכהו

על מכורתי זאת הנשדדת.

על מבחר שדותיה , עמקיה.

כי נמכרה מכורתי לערלי לב

ואדמתה תשאה לשממה

ובבטון ומלט תיכס ערוותה .