יצירות אחרונות
קרקס (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -23/11/2024 19:12
מַתָּנוֹת. (3 תגובות)
🐝🐝BeeBee /שירים -23/11/2024 16:43
כינור אמצע חיי (6 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -23/11/2024 12:56
הָאַהֲבוֹת שֶׁלָּנוּ (6 תגובות)
רבקה ירון /שירים -23/11/2024 12:31
שִׁיר לְעָמִית (2 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -23/11/2024 10:18
כוחו של חיבוק (6 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -23/11/2024 09:50
מאתמול / לאמי ז"ל (8 תגובות)
דני זכריה /שירים -23/11/2024 06:35
זֶה כִּמְעַט סוֹפָנִי לָגַעַת בְּחֲבַצֶּלֶת (3 תגובות)
יעקב ארדיטי /שירים -23/11/2024 02:53
סיפורים
על הכל
על הכל אוכל למחול זולת על העלבון....
שאלת אותי את מי מהם אני זוכרת. היו רבים, ודווקא אותו שרק מעט
אהבתי,אני זוכרת. זה העלבון, מכוותו של העלבון, שלא נותן
לשכוח. לפני כשנה ראיתי אותו, או אולי הרחתי
אותו ואת אדי שתיינותו מרחוק. כאילו זרים ובאמת מאד זרים, מנוד ראש
קליל. הבטתי לאחור ולא נמלחתי. שמן, כער,
ועדיין אני זוכרת את עמידתו המתריסה וידיו שלובות על חזהו. "לכי מכאן. אני לא אוהב אותך. יש
איתי מישהי אחרת". התחננתי על נפשי. עמד והתבונן בי מבעד לחלון הפתוח בקומה
הראשונה ולא פתח את הדלת. וכך עמדתי מבחוץ, מועלבה וכל הבית בן
חמש הקומות היה עד לעליבותי. בכיתי. קול בכיי נשמע ברמה, כקולה של זו שביכתה
את בניה, ביכיתי את לבדותי העתידית . עמד וחגג את עלבוני ואת נצחונו. ולא ידע שנצחונו יהיה כשל פירוס. אינגה נסעה. חזרה לביתה הצפוני. משמניו העתידים עלו ארבע קומות. הדלת היתה פתוחה. אמר: "חזרתי". לא אמרתי. אמר" "טעיתי" לא אמרתי. אמר: "סלחי לי" אמרתי : "צריך לסגור את
הדלת". הוצאתיהו אל חדר המדרגות וסגרתי הדלת
אחריו. זכרון גופו חמק ממני כמו ריח בגד שכובס.
מי היה ולמה, לא זכרתי. מתי היה ואיך נשכח ממני. לא ידעתי. רק ריח פומביות העלבון היה לי לנער
ליווי שגם כסף לא יוכל להרחיקו. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |