יצירות אחרונות
ושירי עוד לא ישקשק (0 תגובות)
דני זכריה /שירים -06/11/2024 03:13
נֹגַהּ וּמִכְחוֹל הַקֶּסֶם🌹🌹🌹 (0 תגובות)
שמואל כהן /שירים -06/11/2024 03:13
פטור מתור (3 תגובות)
ולריה גונצרוב /שירים -05/11/2024 23:48
סיור במעמקי הים (2 תגובות)
אילה בכור /שירים -05/11/2024 23:05
מהפכה (1 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -05/11/2024 17:42
נשות האש של ברקוא /אדם אמיר -לב (8 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -05/11/2024 11:10
מי את בקיץ (6 תגובות)
סבסטיאן /שירים -05/11/2024 10:26
מאמאיה ומאבקה במילת הנשים (3 תגובות)
רחל בנגורה /סיפורים -05/11/2024 09:25
בְּהַשְׁאָלָה (7 תגובות)
רבקה ירון /שירים -05/11/2024 09:03
סיפורים
על הכל
על הכל אוכל למחול זולת על העלבון....
שאלת אותי את מי מהם אני זוכרת. היו רבים, ודווקא אותו שרק מעט
אהבתי,אני זוכרת. זה העלבון, מכוותו של העלבון, שלא נותן
לשכוח. לפני כשנה ראיתי אותו, או אולי הרחתי
אותו ואת אדי שתיינותו מרחוק. כאילו זרים ובאמת מאד זרים, מנוד ראש
קליל. הבטתי לאחור ולא נמלחתי. שמן, כער,
ועדיין אני זוכרת את עמידתו המתריסה וידיו שלובות על חזהו. "לכי מכאן. אני לא אוהב אותך. יש
איתי מישהי אחרת". התחננתי על נפשי. עמד והתבונן בי מבעד לחלון הפתוח בקומה
הראשונה ולא פתח את הדלת. וכך עמדתי מבחוץ, מועלבה וכל הבית בן
חמש הקומות היה עד לעליבותי. בכיתי. קול בכיי נשמע ברמה, כקולה של זו שביכתה
את בניה, ביכיתי את לבדותי העתידית . עמד וחגג את עלבוני ואת נצחונו. ולא ידע שנצחונו יהיה כשל פירוס. אינגה נסעה. חזרה לביתה הצפוני. משמניו העתידים עלו ארבע קומות. הדלת היתה פתוחה. אמר: "חזרתי". לא אמרתי. אמר" "טעיתי" לא אמרתי. אמר: "סלחי לי" אמרתי : "צריך לסגור את
הדלת". הוצאתיהו אל חדר המדרגות וסגרתי הדלת
אחריו. זכרון גופו חמק ממני כמו ריח בגד שכובס.
מי היה ולמה, לא זכרתי. מתי היה ואיך נשכח ממני. לא ידעתי. רק ריח פומביות העלבון היה לי לנער
ליווי שגם כסף לא יוכל להרחיקו. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |