ילדי המחר

הֵם בָּאוּ לְכָאן מִכֹּל קַצְוֵי תֵּבֵל,

נִרְאִים מֻכָּרִים, אַךְ פְּנֵיהֶם שׁוֹנוֹת

וְאוּלַי דּוֹמִים בִּצְבָעִים אֲחֵרִים.

הֵם בָּאוּ לְהֵיאָחֵז, בָּאוּ לִבְנוֹת

לְהִבָּנוֹת וְאוּלַי לָנוּחַ,

בָּאוּ לְהַבִּיעַ מִשְׁאָלָה.

סָבִים פְּרוּעֵי תַּלְתַּל וְזָקָן,

זְקֵנוֹת חֲרוּטוֹת קְמַטֵי זְמַן

מִמוֹשָׁבוֹת חֵמָר וּכְפָרֵי תֶּבֶן וְחוֹל.

הֵם כוּלָּם הִגִּיעוּ לְכָאן לְהִישָּׁאֵר

גְּבָרִים צְעִירִים בִּשְׁחוֹר פְּלוּמָה,

וּנְעָרוֹת אֲצִילוֹת עֲיֵיפוֹת מִמַּסָּעָן,

הִגִּיעוּ אֶל אַדְמַת הַמְּרִיבָה.

מְדַבְּרִים וְשָׁרִים בְּעִבְרִית צָחָה.

קְצָת בְּמִבְטָא אֲשֶׁר נִשְׁאַר מִבָּיִת,

אַךְ בְּהֶחְלֵט בִּצְחוֹק, בְּאוֹשֶׁר וּבְאַהֲבָה-

מַבִּיעיִם הֵיטֵב תִּקְוָה,

לֶעָתִיד שְׁטוּף זְרִיחָה.

מֶלַח הָאָרֶץ יָתֵד נוֹטְעִים,

וָתִיקִים וַחֲדָשִׁים כוּלָּם לוֹמְדִים-

דַּרְכֵי אָבוֹת, נֶדֶר מוֹלֶדֶת וְעָם נִבְחָר,

שָׁרָשִׁים עֲמוּקִים וְהִתְחַיִּיבוּת עֶרְכִּית.

לָתֶת אֱמוּנִים וּלְהִישָּׁבַע

בִּשְׁעַת שָׁלוֹם וִּמְלְחָמָה.

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי