ביתי בירושלים

ביתי בירושלים

איני זוכרת מה אירע כשבניתי אֶת ביתי בירושלים

מן המסד עד הטְפָחוֹת. אצל עגנון היה זה מאבק

עיקש. אצלי עלַי למצוא מי שיזכור. פתאום

הטפחוֹת זעו (שמא המסד הכזיב), בקיעים נפערו

לאורכן ולרוחבן (שמא הכנה לתשבץ עָלוּם), אני

חשופה, חסרת כלים, חֲרֵדָה מכדי להביט מַטָּה

להיבלע

וחֲרֵדָה מכדי להישיר אֶת עינַי מַעְלָה, פֶּן

אֶשָּׁאֵב

טֶרֶם נוֹרַשְתִּי עד תוֹם.

---

רבקה ירון