שירים

מי זאת

מי זאת שדוחקת הצידה את החושך ,לאור מרצד אהבה,
לשירתם של ציפורים בקול מתנגן, יום חדש מלא תיקווה.
השמש תזרח ותשפוך את אורה, העולם יתעורר מתרדמה.
מי זאת שמתחילה ראשון להוביל את היום החדש לכאורה.

לא ידעתי להבחין בקולות החיזור, של ציפורים בבוקר נפלא,
הצהוב בהק השמים הכחילו, פה ושם נותרו כתמים אדומים,
אספתי אותם לעת אצטרך להתנצל בבוא היום בשיחת אוהבים,
אתמלא סומק והלב יתדפק ברטט איך יוצאים מזה ומה אומרים.

אני זוכר את כל הצבעים ,מאדום ללבן, מלבן לצהוב כשמש,
הזיעה עטפה את הגוף המפרפר ,נו מה רציתי להגיד לה אאמש,.
שאני חש כמו אותו שחר מפציע, משנה צבעים חדשים לבקרים,
מי זאת שתעזור ותסביר לכל הצעירים האוהבים את משחק הצבעים.


תגובות