משא ומסע

משא השברים,

עובר על פניו,

כמסע בין שברים,

תמונות של חייו.

המשא כבד ונושאו יחף,

מטיל משקלו, מעייף,

בדרכי חתחתים,

נפתולי החיים,

פוצע כפות רגליו הקהות,

כמסע עתים, הארוך משעות.

דמדומים,

כבד המשא,

מרים עיניו לעבר השקיעה,

לאורה הנחלש,

מתמזג בדעיכתה.

כשק חפצים המוטל על דרך,

תם המסע,

מחר היא תזרח,

אורה שוב יבקע,

תנסה להצית,

אורו שכבה.

והטבע דמע...

תנצב"ה

 כל הזכויות שמורות ©  משה ר. אזובי