היפוכי החלום

החלום מסתכל לחולם במבט,

אולי יתעורר, יתקרב או יבעט,

אם יתן בחולם בעיטה כשיעור,

לממש את עצמו, או אותו, 

שיעור, כטלטול וניעור.

החלום סורק את האופק מרחוק,

רואה דרכים, מתאפק מלדחוק,

מחשב  מסלולים כמו נווט מדופלם,

זיכרון,  ושייך לכולם,

הזמנים לכל אחד בעולם.

החלום מסתכל לאנשים בעיניים שקופות,

כי לכולם צבעים וצורות חופפות,

יושבים, עומדים, הולכים או שוכבים,

מייחלים, שמחים או סתם עצובים,

שיבוא אליהם, בשקט קווים.

והחלום שואל :

מה המטרה ? ומי יגאל ?

יש ושאל את קבוצת החרשים,

או כאלה, זרים, שאינם ניגשים,

מיואשים שהפכו אדישים,

והגרועים ביותר, הצלחה לא מרשים...

והחלום, שואל עצמו למה הוא נוצר,

חבורה שאינם קרובים לשם, לאתר,

לא נוגעים במישוש, בליטוף חלומי,

לא יודעי הצלחה והגשמת העצמי,

ברכה, או משהו שמיימי...

ואני, כותב מקומי הססני,

על חלומי, המעיר את "אני",

תופס מנער את הנער החולמני,

לקום ולצעוד, הכיוון חלומי...

ואני ? מתי אני ?

 כל הזכויות שמורות ©  משה ר. אזובי