שיר ללא שם

 אותיות ,שברי מילים יחדיו חוברים.

משפטים , קצרים וארוכים,

 מולכים שולל או בדרך מלך ,

אובדים בבתי השיר בפסקאות המלל.

 נאבדים  כלא היו.

שפך דיו שחור

 על  דף האותיות הלבן ,

הדף שחור, פניו עכורות,

 אין מי שיגיד לו ,

אין מי שיאמר,

 אין מי שיראה

את שעל הדף נכתב.

האות נכמרת המילים שחוקות.

העט עייף  מכתיבת דמעות,

העט עייף ממילים דומות.

רק אני נותרתי לבדי,

לצדי דף לבן ערום,

כסת דיו שחורה כהה ,

ומילים שנותרו חנוקות בגרון.

דמעות  זולגות מקרון הלב ,

מתחנת העצב , עוד רגע ,

הנסיעה מתחילה ,המים המלוחים

נעים במורד המסילה,

 הישר אל תוך הדף .